הלכה ליום ראשון י"ז סיון תשס"ז 3 ביוני 2007

פרטי דינים בחיוב נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה

בהלכות הקודמות ביארנו, שהבא לאכול מאכל שטיבולו במשקה, כלומר שהוא רטוב ממשקה, כגון ירקות רטובים, צריך ליטול את ידיו קודם אכילה זו, וכדין נטילת ידיים לסעודה עם פת לחם. אולם אין לברך על נטילה זו.

לא תיקנו חכמים נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה, אלא אם כן אותו המשקה עלול לקבל טומאה. כלומר, בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל מקפידים לאכול בטהרה, ואילו היה אדם נוגע בידיו בפרי, לא היה נטמא אותו הפרי, אלא אם היה עליו משקה המכשירו לקבל טומאה, וכמו שביארנו כבר שישנם שבעה משקים המכשירים את הפרי לקבל טומאה, וסימנם י"ד שח"ט ד"ם, יין דבש שמן חלב טל דם מים. ודבש שאמרנו הוא דבש דבורים, אבל דבש תמרים אינו מכשיר את המאכל לקבל טומאה. ושמן שאמרנו הוא שמן זית, אבל שאר כל השמנים, כגון שמן סויה ושמן קנולה, דינם כשאר כל מי [מיצי] פירות שאינם מכשירם את המאכל לקבל טומאה.

לפיכך פירות שאינם רטובים ממים, אלא מחמת לחלוחית של עצמותם, כגון תפוזים שיש עליהם מיץ מהתפוזים בעצמם, וכן ירקות שמטבעם יש עליהן לחלוחית מחמת עצמם, הבא לאכלן אינו צריך ליטול את ידיו, אלא אם יש עליהם לחלוחית מאחד משבעה משקים כאמור.[או שבא לאכלם בסעודה עם לחם, שאז בודאי שצריך ליטול את ידיו].

המטבל מאכל כגון קרקר, ביוגורט או בלבן או באשל וכיוצא בזה, צריך ליטול את ידיו קודם לכן, שהרי היוגורט עשוי מחלב שהוא אחד משבעה משקין כאמור. אבל המטבל דבר מאכל בחמאה שהיא קרושה, אינו צריך ליטול את ידיו מפני שאין החמאה נחשבת משקה לעניין זה.

האוכל פחות מכזית [עשרים ושבעה גרם] מדבר שטיבולו במשקה, אנו צריך ליטול את ידיו. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה