הלכה ליום חמישי כ"ה אייר תשע"ה 14 במאי 2015

המצוה העומדת לעד

שאלה: האם ישנם הבדלים בגוף דברי התורה, בין מנהג הספרדים למנהג האשכנזים או התימנים? ומדוע לא ניתן לקבל החלטה שכל היהודים יפסקו באותה צורה?

תשובה: כתב הרמב"ם (בפ"ב מהלכות יסודי התורה), וזו לשונו: דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא (כלומר, התורה בעצמה), מצוה העומדת לעד ולעולמי עולמים. אין לה, לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת. וכמו שנאמר, "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". מכאן למדת, שכל דברי התורה אנו מצווין לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר, "חוקת עולם לדורותיכם". ונאמר "לא בשמיים היא", מכאן למדת, שאין נביא רשאי לחדש דבר (מרגע שניתנה התורה לישראל). לפיכך, אם יעמוד איש, ויעשה אות ומופת, ויאמר שה' שלחו להוסיף או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל, אינן לעולם ולדורי דורות, אלא מצוות לפי זמן היו (כלומר, רק לפי שעה, ולא לעולם), הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה. עד כאן דבריו.

ומכאן אנו למדים, שדבר בלתי אפשרי הוא, שיהיה הבדל ניכר בין מנהגי ספרד למנהגי אשכנז בעיקרי דיני התורה, שהרי התורה אחת היא.

אולם ידוע, כי התורה הקדושה רחבה מארץ מידה, ועמקה חכמתה בלי סוף, ועל כן, נמצא לרוב, שתהיה מחלוקת בין גדולי חכמי ישראל באיזה דין בפירוש מפירושי התורה והתלמוד. וחכמי ספרד, קיבלו עליהם בדרך כלל את הוראות הרמב"ם והנמשכים אחריו, ועל כן, מנהג הספרדים הוא בדרך כלל כדעת הרמב"ם, או הרי"ף, ושאר גאוני ספרד וארצות המזרח. ואילו האשכנזים, קיבלו עליהם בדרך כלל יותר את הוראות רבינו תם ובעלי התוספות, והראבי"ה וראב"ן ושאר חכמי הראשונים בני ארצות אשכנז וצרפת. ומכאן נמשך שמנהג אשכנז ומנהג ספרד הוא שונה בכמה וכמה ענינים. וכולם מודים, כי באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים. וכמו שהזכרנו כבר, כי כך הוא רצון ה', וכך הוא דין התורה, שיהיו כמה וכמה דינים מדיני התורה תלויים בהכרעתם של חכמי התורה, כי באמת, יש באותם הדינים פנים לכאן ולכאן, וההכרעה מסורה בידם. אולם בני ספרד הם מחוייבים למנהג ארצם ושער מקומם, וכן בני אשכנז. ובפרט כאן בארץ ישראל, שהיא מקום מושבו של מרן הבית יוסף, ועל כן היהודים בני הארץ הזאת, וכל עולי ספרד, הולכים אחר הוראותיו לכל אשר יאמר, כי הוא רבם של בני ארץ ישראל.

ועוד, שיש דברים שאינם מעיקרי דיני התורה,  והם תלויים אך ורק במנהגים, כמו איסור אכילת קטניות בפסח, שלכל הדעות אינו איסור מן התורה, ואף לא גזירת חכמים, רק שבארצות אשכנז קיבלו עליהם להחמיר שלא לאכול קטניות אלה, מחשש תערובת חמץ. ועל כן בני אשכנז מחוייבים להזהר בענין זה, מה שאין כן בני ספרד, שאין מי שיאמר להם כי עליהם להחמיר בענין זה וכיוצא בו.

ובענינים אלה בדרך כלל אין מחלוקת בכלל, כי גם לדעת רבני הספרדים, מחוייבים האשכנזים להמשיך במנהגיהם להחמיר באיסור קטניות וכדומה. וכן, גם רבני האשכנזים מודים הם, כי על הספרדים חלה חובה מיוחדת שלא לאכול בשר שאינו "חלק, גלאט", שכן על פי מנהג ספרד, חובה להזהר בענין זה מאד.

ומן האמור נלמד, כמה נזהרו ישראל במשך אלפי שנות גלותם, שלא תשכח מהם התורה, כי אף על פי שדיני התורה רבים מאד, ומורכבים לאין תכלית, בכל זאת לא חל שום פירוד בין גלויות אשכנז ספרד ותימן, וכשעלו כולם ארצה, ראו עין בעין כי לכולם תורה אחת, שפה אחת ודברים אחדים. ובכל מקום כאשר קמו אנשים בני בליעל לשנות דבר מדברי התורה, מיד הרחיקו אותם, כשם שעשו רבני ישראל בזמן התלמוד, שהרחיקו מאד את כתות הצדוקים והבייתוסים, והזהירו שלא לטעות אחריהם. וכן אחר כך בגלות בבל, הרחיקו הגאונים את הטועים אחר דברי חיוי הבלקי (הכלבי) והדומים לו מכתות האפיקורסים שקמו אז, וכן בכל דור ודור. אשרי העם שככה לו.

ולסיום, מעשה שהיה, בעת שביקר מרן רבינו הגדול זצוק"ל בספרד, בחודש טבת שנת התשל"ט, נפגש שם עם מלך ספרד, חואן קרלוס, וקבל את מרן זצוק"ל בכבוד גדול. לאחר מכן, באמצע הפגישה, נשאל מרן הרב זצוק"ל מאת המלך, האם יש הבדל בתורת ישראל בין הספרדים לאשכנזים, הרב השיב למלך, כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו, ורק במנהגים שאינם עיקרי היהדות ישנם הבדלים. ואז שאל המלך, כמה ספרדים יש בישראל? ענה הרב, כמחצית מהאוכלוסיה בישראל הנם ספרדים, הכוללים בתוכם עדות המזרח, יוצאי תימן, סוריה, בבל, מצרים, מרוקו, ועוד. שכולם נמנים על הספרדים. ואז שאל המלך, אם כן, מדוע נקראים כולכם "ספרדים"? השיב לו מרן הרב זצוק"ל, כי כל מנהגי הספרדים מיוסדים על פי דעתו של הרמב"ם הספרדי, בספרו "היד החזקה", שהוא הפוסק הגדול של כל עדות המזרח בכל משפטיו וחוקותיו, ולאורו הולכים כולם, ואומתינו אומה בתורתה, לכן, נקראים כולם "ספרדים". וייטב הדבר בעיני המלך הספרדי, וראה זאת כמחמאה לכבוד למדינת ספרד, שממנה האיר וזרח רבינו הרמב"ם, על כל פני ארצות המזרח.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה