הלכה ליום ראשון ב' אדר תשפ"א 14 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים ביתאן בן מישונה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו היקרה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים
בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים השנה לבני ירושלים.

והענין הנוסף שיהיה עלינו לעמוד עליו, הוא מפאת מגיפת הקורונה, שמעוררת כמה בעיות הנוגעות לקיום מצוות הימים הללו. ונשתדל בעזרת ה' לגעת בכל הנקודות הנצרכות.

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא כדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה וכדומה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

מי שנמצא בבידוד
איש או אשה, שנמצאים בבידוד ביום פורים (מחמת מגיפת ה"קורונה"), אם יש להם אפשרות, עליהם לצוות על אחד מבני הבית שיקח עבורם משלוח מנות לאדם אחר, שבזה יוכלו לצאת ידי חובת משלוח מנות. וכן עליהם לתת מתנות לאביונים. אבל אם אין מישהו מבני הבית שיכול לצאת מן הבית ולתת משלוח מנות עבורם, הרי שעליהם לבקש מאדם אחר, לדוגמא מהשכן, שיהיה שליח עבורם לתת משלוח מנות.

אולם אז, אנו פוגשים הלכה נוספת, שהרי על פי הדין, אדם צריך לתת משלוח מנות ממאכלים ששייכים לו. והרי המאכלים בביתו של השכן, אינם שייכים למבודד. לכן יהיה עליהם לבקש מהשכן, שיכין עבורם משלוח, וְיַקְנֶה אותו להם, ואז ישלח אותו לאחד ממכריהם. וכיצד הוא מַקְנֶה את המנות? על השכן לקחת את המנות, ולתת אותם לאדם אחר, ולומר לו, תזכה במשלוח הזה עבור פלוני (המבודד). ואז המשלוח יהיה שייך למבודד. ואז יקח השכן את המשלוח, ויתן אותו לאדם שאליו ביקש המבודד לשלוח את המנות. ובזה יצא המבודד ידי חובת המצוה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש הידור מצוות משלוח מנות לשלוח 2 מנות עם ברכה שונה.
וגם שיהיו מוצרים פקטור שאפשר לאוכלם בתוך הסעודה?
תודה רבה ! י"ג אדר תשפ"א / 25 בפברואר 2021

אין הידור מיוחד בכך שיהיו משתי ברכות שונות. אבל יש הידור מצוה בכך שיהיו מאכלים שישתמשו בהם בסעודה ממש. ובזמנינו הדבר הזה קשה מאד, כי אנשים לא מחבבים בדרך כלל משלוח של תבשילים כפי שנהגו בדורות הקודמים, ולכן שולחים מוצרים אחרים. פורים שמח,

אם נתן לחברו משלוח מנות המורכב ממספר מיני מתיקה שמצטרפים יחד לשתי כזיתות האם יצא? כגון חטיף במבה ועוד מספר עוגיות י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

יוצא ידי חובה אפילו בפחות מכזית. אבל נכון להחמיר שלפחות במשלוח אחד ששולח יהיה שיעור שלוש ביצים.

האם מקיימים מצוות משלוח מנות במאכלים שלא נתנו לאכול באותו רגע בלי הכנה מיוחדת, כגון בשר נא או קמח? ומה הדין בשולח מאכל כדין אבל אין המקבל יכול לאוכלו מחמת שמחמיר יותר בדיני כשרות או מפני איזה חולי שיש לו כמו סוכרת. ועוד, האם מאכל גדול ביותר נחשב לשתי מנות, וכמו בקבוק גדולה של מיץ? ואם הן שתי מנות של אותו מאכל כמו שני תפוחים? י"ב אדר ב תשע"ט / 19 במרץ 2019

לגבי מאכל שלא התבשל. יש אומרים שלא יוצאים בו ידי חובה. ומרן זצ"ל בחזון עובדיה פורים עמוד קיז הוכיח שיוצאים ידי חובה גם בבשר חי (חוץ מעוף חי לגמרי, שעדיין לא נשחט).

אם המקבל אינו יכול לאוכלו מצד שיש בזה סוכר וכדומה, לכתחילה נכון להמנע מלשלוח לו מנות כאלה כדי שלא לצערו. אבל מצד מצוות משלוח מנות יוצא ידי חובה. (שם עמוד קנ).

מנה אחת גדולה, אינה נחשבת כשתי מנות.

אם שולח דבר שחבירו לא אוכל ממנו מפני בעיית כשרות אמיתית, כמו למשל, אם שולח לספרדי בשר שאינו חלק, לא יוצא ידי חובתו. (שם עמוד קנב).

איך פיתאום השתנתה ההלכה במשלוח מנות, שלכאורה יוצאים במיני מתיקה? ה' אדר ב תשע"ט / 12 במרץ 2019

ההלכה לא השתנתה. מן הדין יש לתת דברי מאכל. ולכן מן הדין יוצאים ידי חובה במיני מתיקה. ובפרט כאשר ידוע שלרוב החברים יש מה לאכול בסעודת פורים, ואין להם רצון וצורך בתבשילים, לכן יש מקום לומר שאפילו עדיף לתת להם מיני מתיקה.

האם יש עניין במתן מעות זכר למחצית השקל לפדיון נפש מנוח (אב שהלך לעולמו)? ד' אדר ב תשע"ט / 11 במרץ 2019

אין ענין בזה. יש ענין כללי לתת צדקה לעלוי נשמת נפטר, אבל זה לא נוגע כלל לענין זכר למחצית השקל ששייך רק באנשים חיים.

האם בקבוק קולה גדול, חטיפים ושוקלד, יוצאים ידי חובת שני מנות, לגבי משלוח מנות? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

יוצאים בזה ידי חובה.

במידה ושולח לחברו מארז המכיל דגני בוקר וקרטון חלב .( יש מוצר כזה המשווק לילדים ע"י תנובה)
1. האם נחשב  2 מאכלים , שהרי ניתן לאוכלם כמות שהם וגם (וכך מנהג העולם) לערבם ולאוכלם כמאכל אחד ?
2 . האם חשוב  שהברכות יהיו שונות ? כגון מאכל מזונות ומאכל שהכל .שהרי בדוגמא הנ"ל יתכן ויש רק ברכה אחת ולא 2 
(תלוי בהרכב דגני הבוקר).
3. במידה ומותר שיהיו מאכלים בני ברכה אחת , האם יוצא ידי חובה ב2 מיני פירות ,או 2 מיני ירקות או 2 מיני עוגות וכו'. ד' אדר תשע"ב / 27 בפברואר 2012

דגני בוקר ובקבוק חלב, נחשבים כשני מינים, אפילו אם הם ארוזים לאכלם יחדיו. ואין צורך שיהיו הברכות חלוקות, לכן השולח תפוח ורימון, יוצא ידי חובתו, וכן השולח דג ופת, אף שרגילים לאכלם יחד, יוצא ידי חובתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה