הלכה ליום חמישי א' תמוז תשפ"ב 30 ביוני 2022

קריאת מקרא בלילה

שאלה: האם מותר לקרוא בלילה פרקי תנ"ך או תהלים, או שיש בזה איסור על פי הקבלה? והאם יש להקל בדבר יותר כאשר הקריאה נעשית לצורך חולה או יולדת?

תשובה: מרן החיד"א בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן נד) הביא דברי רבינו האר"י שאין ראוי לקרוא מקרא (תנ"ך) בלילה. וטעמו מבואר שם על פי הקבלה. וכתב שבירושלים וחברון אף שנזהרים שלא לקרוא מקרא בלילה, מכל מקום מנהג קדום שבכל לילה באשמורת (לפני הזריחה שעדיין לילה) קוראים תהלים. וכתב ששמע ממקובל מופלא בדורו (הוא הרש"ש, רבי שלום שרעבי, שמרן החיד"א למד אצלו קבלה יחד עם חבירו הגאון רבינו יום טוב אלגאזי ז"ל) שאמר שאין התהלים בכלל אזהרת האר"י ז"ל, ויש סמך לזה ממה שאמרו במדרש (ב"ר פ"ר סח ס"י יד) שיעקב אבינו היה קורא תהלים בלילה. וגם אדונינו דוד רוב תהלותיו יסדם ואמרם לראש אשמורות. וסיים מרן החיד"א, והאמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואל אותי, אני אומר שיש לו על מה שיסמוך, אולם אני בעצמי ירא (חושש) אנכי מלקרוא תהלים בלילה כי אם בליל שבת קודש. נמצא שמרן החיד"א היה חושש שדברי האר"י נאמרו אף לענין ספר תהלים ולכן היה נזהר אף מקריאת תהלים בלילה. וכן כתב רבינו יוסף חיים מבבל בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ב) שגם הוא נזהר על פי דברי החיד"א מלקרוא תהלים בלילה, אולם אם הוא רואה אדם שקורא תהלים באשמורת, אין הוא מעיר לו על כך, אך הבא לשאול, נאמר לו שלא יקרא תהלים אלא ילמד תורה שבעל פה, כגון משנה וגמרא וכיוצא בזה. (אבל בליל שבת מותר לגמרי לקרוא תהלים).

אולם הרב המקובל מוהר"י ניניו בספר אמת ליעקב (דף קז ע"ג) כתב שלמרות דברי החיד"א, כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לקרוא תהלים בלילה אחרי חצות הלילה (שאז לכל הדעות שייך פחות הטעם לאסור קריאת תהלים מאשר קודם חצות הלילה).

ובשו"ת ישכיל עבדי כתב שמדברי החיד"א נראה שחזר בו ממה שכתב לחוש לאסור גם קריאת תהלים בלילה, ולפיכך כתב גם הוא שעל כל פנים אחרי חצות הלילה יש להקל בקריאת תהלים.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל העלה שיש להקל בקריאת תהלים בלילה אחרי חצות הלילה, מפני שבודאי מרן החיד"א עצמו חזר בו ממה שנסתפק בשו"ת יוסף אומץ הנ"ל, שהרי ביומנו של החיד"א משנת תקס"ג (1803) כתב בזו הלשון: טבת, אור ליום ג', הייתי חולה, ובלילה לא ישנתי, וקראתי כל התהלים ואחר כך הלכתי לתפילה בס"ד. נמצא שגם החיד"א דעתו הייתה להקל בזה, משום שהתהלים אינו בכלל האיסור, הלכך, הקוראים תהלים אחר חצות הלילה, בודאי שיש להם על מה שיסמוכו.
 
והנה ככל הדברים הנ"ל כתב מרן הרב זצ"ל לפני שנים רבות, וכן פרסמנו ב"הלכה יומית" לפני מספר שנים. אולם כל הדברים לא יכונו אלא כאשר קורא אדם מקרא, חומש, או נביאים, או תהלים, והוא קוראם בדרך קריאה בלבד, כדרך שלומד אדם איזה דבר. אבל עתה יצא מרן הרב זצ"ל לדון כאשר האדם שקורא תהלים אינו מתכוין לשם קריאה ולימוד, אלא הקריאה היא דרך תפילה ותחנונים, לתועלת חולה או אשה המקשה ללדת. שאז יש לדון בדבר להיתר יותר, וכמו שכתב בספר שו"ת מי יהודה, שאין שייכות בין האיסור ללמוד מקרא בלילה, לבין אדם הקורא בדרך תפילה ותחנונים, שהרי אנו אומרים כמה וכמה פסוקי תהלים בלילה בנוסח קריאת שמע על המטה. ולכן העלה להלכה שאין איסור בקריאת תהלים בלילה, אפילו קודם חצות הלילה, כל שקורא כן לתועלת חולה או יולדת, שאז אין שום איסור בדבר. וכן כתבו להקל עוד רבים מרבותינו האחרונים, ומהם, הגאון מקלויזנבורג (האדמו"ר מצאנז, מייסד קריית צאנז בעיר נתניה), ובשו"ת בצל החכמה, ובשו"ת באר משה, ועוד ועוד.

ולכן העיקר להלכה, שאם קורא אדם תהלים או חומש בלילה, הנכון הוא שלא יקרא בהם אלא אחר חצות הלילה, ולא בתחילת הלילה. אבל כאשר הקריאה היא לתועלת חולה, או לתועלת אשה המקשה ללדת, מותר לקרוא תהלים אף קודם חצות הלילה, מכיון שאין הקריאה הזו שהיא בדרך תחנונים, בכלל האיסור לקרוא מקרא בלילה. וה' יתברך ישמע תפילתינו ויחיש רפואה וישועה לכל בית ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאישה להתפלל בספר תהלים בשעות שלפני צאת השבת וכמעט מוצאי שבת ?? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

מותר בהחלט

האם מותר להתאמן לקריאה בתורה או לעשות שניים מקרא ואחד תרגום אחרי השקיעה? כ"א חשון תשפ"א / 8 בנובמבר 2020

אין לעשות כן. אלא או לפני צאת הכוכבים, או לאחר חצות הלילה. 

ראיתי שכתבתםשאין לקרות או ללמוד תנ״ך בלילות. אבל מה שפלא בעיני הוא זה - שאיתא במשנה יומא פרק (א) משנה (ו) שבליל יום כפור היו קורין לפני הכהן גדול באיוב ובעזרא ובדברי הימים (וזכריה בן קבוטל היה קורא לפניו בדניאל, אתמהה ????? כ"ד אלול תשע"ט / 24 בספטמבר 2019

בלילות שבת ובימים טובים ויום הכפורים וחול המועד לא שייך בכלל הענין שלא לקרוא מקרא בלילה.

הבנתי מהתשובה, שדעת מרן הרב עובדיה שיש "בעייה" ללמוד תהילים בלילה עם מפרשים.
האם כך ? ל' תשרי תשע"א / 8 באוקטובר 2010

שלום רב!

ללמוד עם פירוש רש"י, מותר.

בברכה,
הלכה יומית.

אני בן 15, אני לא יכול לקבוע עיתים לתורה במשך היום, כי כל פעם משהו אחר מעסיק אותי ואני לא יכול למצוא לזה זמן קבוע, אז אני עושה קביעת עיתים לתורה לפני שאני הולך לישון(בדרך כלל מתחיל ב22:00). אני מקווה שזה נחשב כקביעת עיתים, זה סה"כ 40-50 דקות, וזה כולל: א)לימוד עמוד/שניים של הלכות מהקיצור שולחן ערוך. ב)לימוד עמוד/שניים במסילת ישרים(ללא פירושים). ג)לימוד עמוד/שניים מהקונטרסים של ברסלב. ד)התיקון הכללי. ה)תהילים של ימים בחודש העברי. ו)פרקי שירה. ז)לימוד פרשת השבוע+רש"י(כאליו שתיים מקרא ואחד תרגום, אלא שאחד מהמקרא אני עושה בשבת, ובכל ערב אני קורא פסוק פעם אחת וקורא את הפירוש ברש"י) כל ערב אני קורא את העלייה שלו, למשל מוצאי שבת-עלייה ראשונה, יום ראשון בערב-עלייה שניה וכו'. ואת כל זה אני מתחיל אחרי 22:00. אני יודע שזה לפני חצות, אבל שמעתי שמותר מקרא בלילה אם זה לא ברצף, וגם בגלל שבדורנו מותר.
 
אז עכשיו אני רוצה לדעת אם מה שאני עושה זה בסדר או לא? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!
 
יש מיקלים בקריאת מקרא בלילה אם קורא עם פירוש רש"י. והלא הם הגאון לבושי מרדכי (סימן קפו), וכ"כ בשו"ת אבני צדק (סימן קב) ועוד, וכמו שכתב מרן הרב שליט"א בחיבורו על הלכות אבלות ח"א (עמוד כג). ואפשר לסמוך על דבריהם במקום צורך.

אולם לענין קריאת שתיים מקרא ואחד תרגום, לא די רק בפירוש רש"י, כי נכון יותר ללמוד גם פירוש רש"י וגם את התרגום של אונקלוס, שהוא היה בעיקר תקנת חז"ל.
 
ויש לקבוע עתים לתורה גם ביום וגם בלילה. לכן הנכון הוא שתקבע לעצמך גם לימוד לשעות היום, אחר תפילת שחרית וכדומה, לקיים מה שנאמר "והגית בו יומם ולילה".
 
כמו כן עליך להתמיד יותר בלימוד הלכה, כי עיקר קיום התורה הוא בלימוד ההלכה. ואין לך להסתפק רק בקריאת כמה סעיפים של קיצור שלחן ערוך. לכן אנו ממליצים לך ללמוד גם בספר קיצורי דינים עם מקורותיהם וטעמיהם, כגון ספר הלכה ברורה, או ספר ילקוט יוסף.
 
מומלץ מאד שתמצא לך שיעור תורה קבוע, שלומדים שם הלכה או גמרא, שעל ידי זה בודאי שתגדל יותר בתורה וביראת שמים, ותהיה קשור עם תלמידי חכמים, מה שאין כן בלימוד לבד.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אם אני לומד חומש עם פירוש רש"י זה בסדר? ט"ז אייר תש"ע / 30 באפריל 2010

שלום רב!

יש מיקלים בקריאת מקרא בלילה כשקורא עם פירוש רש"י. כמו שכתב בחזון עובדיה על הלכות אבלות ח"א עמוד כג. והמיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה