הלכה ליום שני כ"ד אדר תשפ"ד 4 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם
ויכתירם בעטרת נצחון
ושבו בנים לגבולם

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ועשית מעקה לגגך – טבע העולם

נאמר בתורתינו הקדושה (דברים, כב): "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ".

כאן נצטוינו במצות עשה מן התורה לעשות מעקה בגג הבית, או במרפסת הבית, כדי שלא יפול משם אדם ויפצע או יהרג.

ולכאורה יש לשאול, שמאחר וה' יתברך הוא הגוזר על האדם מה שיהיה איתו, אם כן מדוע צוה עלינו לעשות מעקה כדי שלא ניפול? והסביר זאת אחד מרבותינו הראשונים בספר החינוך, שאף על פי שה' יתברך הוא הגוזר על האדם חיים או מוות, ולא יפול הנופל מן הגג אלא בגזירה מאת ה' מן השמים, וכמו שאמרו רבותינו, "אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה", אף על פי כן צריך האדם לשמור את עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם. כי האל ברא את עולמו ובנה אותו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שתהיה האש שורפת, ושהמים יכבו את האש. וכמו כן יחייב הטבע שאם תפול אבן גדולה על ראשו של האדם תרוצץ את מוחו. או אם יפול אדם מראש הגג הגבוה לארץ, ימות. והוא ה' ברוך הוא, חנן גופות בני האדם, ונתן בהם נשמת חיים, בעלת דעת, שתדע גם לשמור על הגוף מכל פגע. ואחרי שהאל שיעבד את גוף האדם לטבע העולם, צוה עליו לשמור את עצמו מן המקרה הטבעי, כי הטבע שהאדם מסור בידו, יעשה פעולתו על האדם, אם לא שהאדם ישמור על עצמו שלא יפגע בצורה טבעית.

כלומר, מסביר בעל ספר החינוך, שאף על פי שלא יגיע לאדם דבר רע או טוב בלי שיגזרו עליו כן מן השמים, בכל זאת הקדוש ברוך הוא קבע בעולמו שיונהג בדרך הטבע, ולכן מי שלא ישמור את עצמו מן המקרים הרעים, כגון החמה והצינה, בהכרח תגיע אליו הרעה. וכמו שאמרו רבותינו (כתובות ל.), "הכל בידי שמים, חוץ מצינים ופחים", כלומר, כל החולאים שיבואו על האדם, לא יבואו אלא בגזירת הבורא, חוץ ממחלות הנגרמות מקור וחום, שהאדם לא שומר את עצמו כראוי מהם, ולכן נעשה חולה.

וממשיך בעל ספר החינוך ובאר נקודה נוספת:

"ואמנם יהיו מקצת בני אדם אשר המלך (ה' יתברך) חפץ ביקרם, לרוב חסידותם ודבקות נפשם בבורא ברוך הוא, המה החסידים הגדולים אשר מעולם, אנשי השם, כמו האבות הגדולים והקדושים, והרבה מהבנים שבאו אחריהם, כמו דניאל חנניה מישאל ועזריה ודומיהם, שמסר הקדוש ברוך הוא את הטבע בידיהם, כאשר ידענו, שאברהם אבינו עליו השלום הפילוהו לכבשן האש ולא הוזק. וכן ארבעת החסידים הנזכרים השליכו עצמם לכבשן האש ואפילו שיער ראשם לא נשרף. אולם רוב בני האדם מחמת החטאים, לא זכו למעלה גדולה זו. ועל כן תצוינו התורה, לשמור משכנותינו ומקומותינו, לבל יקרנו מות בפשיעתינו, ולא נסכן נפשינו על סמך הנס".

לכן צותה התורה, שישמור האדם את עצמו מן המקרים הרעים, ובראש ובראשונה צותה התורה, שיזהר האדם לעשות מעקה לגגו, כדי שלא יפול הנופל ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם יש מחיצה בגובה 80 ס'מ, זה נחשב למעקה? ו' אדר תשע"ה / 25 בפברואר 2015

מן הדין די בשיעור של שמונים סנטימטר, אך נכון להחמיר ולהגביהו יותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה