שאלה: אני בן בכור, ואני בעל תשובה. הורי היו רחוקים מאד מהדת ולכן לא עשו לי "פדיון הבן", מה עלי לעשות?
תשובה: נאמר בתורה (שמות יג): "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא", "וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה".
וכן נאמר עוד בתורה (במדבר יח): "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ".
כאן נצטוינו על מצות פדיון בן בכור, שכאשר נולד לאדם בן, והוא בכור לאמו, שלא ילדה ולא הפילה לפניו, והבן נולד בלידה רגילה (ולא בניתוח קיסרי), האב חייב לפדותו אצל הכהן.
ולכן כל מי שנולד לו בן בכור, הולך אצל הכהן (שהוא מיוחס לכהונה), ופודה אצלו את בנו תמורת חמשה סלעים (שהוא ערך של כמעט מאה גרם כסף טהור), ואז מוציא את בנו מרשות הכהן לרשותו. ועושים הכל כפי הנוסח המופיע בסידורים, וזהו שנקרא "פדיון הבן".
ולגבי השאלה, בבעל תשובה שלא נפדה, כתב רבינו הרשב"א (ח"ב סימן שכא), שאם האב מעוניין לפדות את בנו הגדול, יש לאפשר לו לעשות כן בכל גיל. ואף על פי שנהג שלא כהוגן כאשר הניח את מצות פדיון הבן ולא פדה את בנו כשמלאו לו שלושים יום, בכל זאת הרי הוא קודם לכולם במצוה זו ששייכת אליו, ומברך עליה "על פדיון הבן".
אבל אם אין האב מעוניין לפדות את בנו, על הבן לפדות את עצמו.
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד ס"ס כח), שכאשר אדם פודה את עצמו, עליו לברך ברכת "שהחיינו".
ולסיכום: בן בכור שאביו לא פדה אותו, עליו לפדות את עצמו, ומברך ברכת שהחיינו בשעת הפדיון.
