הלכה ליום חמישי ט"ו שבט תשפ"ד 25 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

הלכות ברכת הפירות

בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות. ולמשל, מי שבא לאכול תמרים ותפוחים, עליו להקדים ולברך על התמרים, מפני שהם משבעת המינים.

הקדימה בברכות – רק לכתחילה
כתב מרן הבית יוסף בשם הרשב"א, שכל מה שאמרנו שצריך להקדים ולברך על פרי מסוים, זהו דווקא "לכתחילה". כלומר כך יש לנהוג. אבל "בדיעבד", כלומר, אם טעה ובירך על המין השני, יצא ידי חובת ברכה, ויכול לאכול משניהם, במקרה שהברכות שוות.

ולדוגמא, אם היו לפניו שני מיני פירות, תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתן שווה והיא "בורא פרי העץ", אף על פי שיש להקדים ולברך על התמר משום שהוא משבעת המינים, מכל מקום אם טעה ובירך על התפוח תחילה, יצא ידי חובת הברכה, ובברכת התפוח פטר גם את התמר.

אם אינו רוצה לאכול שני פירות
כתב רבינו ישראל איסרלן, (בעל ספר תרומת הדשן, שחי סמוך לדורו של מרן, ומרן בתשובתו חלק לו כבוד גדול, וכתב מרן החיד"א, שהיה לו למהר"י איסרלן, קבלה מעשית, ובעת צרה וצוקה הפליא לעשות והציל ישראל בחכמתו), שכל מה שאמרנו שפרי אחד קודם לחברו, או שברכה אחת קודמת לחברתה, זהו דוקא כאשר רוצה לאכול משניהם, אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, מברך רק על זה שרוצה לאכול, אף על פי שגם השני מונח לפניו.

אם אין שני המינים לפניו
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף, שאפילו אם הוא רוצה לאכול משני המינים, אלא שאחד מהם אינו נמצא לפניו כעת, אינו חייב להמתין עד שיביאו לפניו את המין שמוקדם לברכה.

ולדוגמא אדם, שמונחים לפניו תפוחים ותמרים, והוא כלל אינו רוצה לאכול מהתמרים, הרי הוא רשאי לברך על התפוח בלבד, כיון שרק בו הוא מעוניין. ואם מונח לפניו כעת רק תפוח, והוא יודע שאחר כך יוגש גם תמר, גם כן הוא רשאי לברך על התפוח, ואינו מחוייב להמתין עד שיגיעו התמרים כדי להקדימם בברכה.

ולסיכום: כל מה שלמדנו שיש להקדים ברכת פרי אחד על פני חבירו, זהו רק "לכתחילה", אבל אם טעה אדם והקדים את הפרי המאוחר, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שנית. וכל מה שלמדנו שיש להקדים פרי על פני חבירו, זהו רק באופן ששני הפירות מונחים כעת לפני המברך, והוא מעוניין לאכול משניהם, אבל אם פרי אחד לא מונח כעת לפניו, או שהוא אינו מעוניין בכלל לאכול ממנו, רשאי לברך על איזה פרי שירצה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה