הלכה ליום שני ט' סיון תשפ"ו 25 במאי 2026

סדר תפילת הפועלים

בהלכה הקודמת ביארנו כי לכתחילה אין להתפלל שחרית לפני הנץ החמה, שהוא זמן הזריחה. אך אנשים שהם פועלים, ומוכרחים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת בבוקר, כך שאין להם כל אפשרות להתפלל לאחר הנץ החמה, יש להקל להם להתפלל החל מזמן עלות השחר, שהוא כשבעים ושתים דקות "זמניות" לפני הנץ החמה. וכפי שביארנו. ומכיון שרבים שואלים על כך, אנו מבארים בדיוק כיצד יש לנהוג במקרה שהשעה דחוקה כנ"ל.

הנה ברור הדבר, שמבחינה מציאותית אי אפשר לעמוד ולהתפלל את תפילת העמידה של שחרית מיד לאחר עלות השחר, שהרי צריך אדם להניח תפילין ולקרוא פסוקי דזמרה וקריאת שמע לפני התפילה, ומצות קריאת שמע ותפילין אף הן לא הגיע זמנם עד עלות השחר. נמצא אם כן שעד שיתחיל האדם את התפילה, לא יוכל להתפלל שחרית עד כחצי שעה לאחר עלות השחר. ויש אנשים שדבר זה הוא בגדר בלתי אפשרי עבורם, ובפרט בימות החורף שזמן עלות השחר הוא מאוחר. ולכן כתב מרן הרב זצ"ל כיצד ינהגו אנשים אלה, המוכרחים להתפלל בשעה מוקדמת יותר.

עליהם להגיע לבית הכסת כתשעים דקות קודם הנץ החמה, ואז יתחילו לקרוא את הקרבנות ופרשת העקדה כנהוג. באופן שיתחילו באמירת "ברוך שאמר" מיד אחרי עליית עמוד השחר. (שהרי אסור להתחיל בברכת "ברוך שאמר" לפני עלות השחר). וכאשר יסיימו את ברכת "ישתבח", (שבינתיים עברו לא פחות משש דקות אחרי עלות השחר), יתעטפו בטלית ויניחו תפילין בברכותיהן. ואחר כך יאמר השליח ציבור קדיש וברכו את ה' המבורך. ואז יתחילו בברכת "יוצר אור" והלאה עד לתפילת העמידה.

וכאשר יגיעו הציבור לתפילת העמידה, יתחיל מיד השליח ציבור את תפילת העמידה בקול רם, ויתפלל רק את שלושת הברכות הראשונות, כולל הקדושה, והציבור יתפללו עמו מילה במילה. ואחר כך יסיימו את התפילה בלחש. ולא יחזור השליח ציבור על התפילה, מפני שזמנם של הפועלים קצר שהם ממהרים למלאכתם. ואם יש להם עוד מעט פנאי, יאמרו וידוי, וי"ג מידות, ונפילת אפים ("לדוד אליך ה'" וכו'). ואם אין להם פנאי, ידלגו את אמירת הוידוי ונפילת אפים, ויאמרו מיד חצי קדיש, ואשרי, ובא לציון, וקדיש תתקבל. ויחלצו את הטלית והתפילין תוך כדי אמירת שיר של יום ועלינו לשבח. ויצאו לעבודתם.

ובימי שני וחמישי שהזמן מצומצם, יש להעדיף את קריאת התורה, מאשר לקרוא את הוידוי והתחנונים שאנו מוסיפים בשני וחמישי.

ומובן מאליו שאם יש להם עוד מעט פנאי, כפי שמצוי בדרך כלל, יתפללו ככל ישראל עם חזרת התפילה על ידי השליח ציבור, וכן ישלימו במידת האפשר את כל שאר התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היחיד יכול להתפלל בשעות של מנין פועלים י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

באופן עקרוני, כן. אבל מנין פועלים הוא תפילה בדיעבד. ולכן רק אם אין לו ברירה הוא יכול להתפלל כך. חג שמח,  

מנין שלא קראו תורה ביום שני וחמישי שחרית יקראו במנחה, שאלה - מתי במנחה? כ"ג טבת תש"פ / 20 בינואר 2020

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ולמעשה הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק רביעי סימן יז שטוב יותר שלא ישלימו את הקריאה במנחה, משום שלפי הזהר הקדוש שהביא מרן החיד"א בחיים שאל ח"ב סימן טז, זמן מנחה אינו שייך לקריאת התורה כלל. ועוד שמלשון הרמב"ם מבואר שעיקר תקנת עזרא שיקראו בתורה היתה "בשחרית". לכן שב ואל תעשה עדיף. ואם ירצו בכל זאת להשלים, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים, נראה שלא יברכו על הקריאה.

מה המקור של חזרה עדיף על תחנון הרי משמע אחרת בתשובה ביחוה דעת ב סימן ח י"ט שבט תשע"ז / 15 בפברואר 2017

אם יש זמן רק לאחד מהדברים, כלומר, או חזרת הש"ץ או תחנון, אז יש להעדיף חזרת הש"ץ, שהיא תקנת חכמים. מה שאין כן התחנון שאינו חובה כל כך כמו שכתבו הגאונים שהובאו בדברי הטור בסימן קלא. וביחוה דעת שציינתם (ח"ב סימן ח), כוונתו באופן שחזרת התפלה לא עושים, ורק נותר מעט זמן, אז אם יוכלו יאמרו גם הוידוי, ואם לא יוכלו יאמרו רק את סיום התפלה מאשרי יושבי ביתך, ובא לציון וקדיש.

מנין פועלים שמתחילים ברוך שאמר בשעה חמש בבוקר כאשר עלות השחר ב5.27 לערך. כך שקריאת שמע ושמונה עשרה מסיימים לפני עלות השחר האם מותר להשלים להם מנין . והאם בכלל מותר להם להתפלל באופן הזה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

אין להתחיל לומר ברוך שאמר לפני עלות השחר.

ברצוני לשאול האם ההלכה לגבי תפילת הפועלים אמורה גם לגבי נשים? נערות? והאם אשה יכולה להתפלל תפילת הפועלים בביהכ"נ? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

תפילת פועלים שייכת רק לפועלים או פועלות, אך אין להתפלל בשעה מוקדמת כל כך כאשר קיימת אפשרות כלשהי להתפלל בשעה הנכונה לאחר הנץ החמה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני עובד במפעל שיש בו שלושה משמרות בוקר ערב ולילה , ויש לנו בעיה עם תפילת שחרית בעיקר למי שעובד לילה, מטעם ההנהלה נותנים לנו בחסד חצי שעה להתפלל תפילת שחרית , יש חזנים שיכולים להתפלל את כל התפילה עם חזרת הש"ץ בחצי שעה אבל זה מובן מאליו שבולעים מילים ואנשים עייפים מהלילה וחלקם אפילו לא עונים אמן, השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות במקרה כזה במיוחד בשני וחמישי שיש ספר תורה? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

במקרה שכזה, עליכם לנהוג כמו שכתבנו לענין תפילת הפועלים, לקצר את חזרת הש"ץ, ואם יש צורך אז לוותר גם על נפילת אפיים וכו', וכמו שכתבנו. ויהי רצון שלא תזדקקו לכך, ותוכלו להתפלל בנחת כדת וכהלכה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

במניין של פועלים ואין הרבה זמן מה עדיף להתפלל עם חזרה ולא לעשות תחנון? או להתפלל ללא חזרת השץ ולומר תחנון? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יש להעדיף את חזרת הש"ץ בשלימות על פני אמירת תחנון. ומכל מקום נכון שאם יש באפשרותם לא יבטלו לגמרי אמירת תחנון, וכגון אם ביום אחד בשבוע, בשני וחמישי וכדומה, יוכלו להתעכב מעט ולומר תחנון, עדיף שיעשו כן.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה