הלכה ליום שלישי ג' טבת תשפ"ב 7 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ולעלוי נשמות נפטרי/ות ישראל שנשכחו או שאין להם קרובים.

הוקדש על ידי

ראובן

פרטים בדיני "ביעור שביעית"

בהלכה הקודמת ביארנו מהו דין "ביעור שביעית" שיש לבער את הפירות שיש בהם קדושת שביעית משעה שאותם הפירות אינם מצויים עוד בשדות.

כיצד מבערין את הפירות? שריפה או הפקר?
נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לבער את פירות השביעית. שלדעת רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' שמיטה) יש לבערם ממש, כמו ביעור חמץ, על ידי שריפה באש, או שישליכם לים המלח וכיוצא בזה. וכן הסכים הראב"ד. אבל רבינו שמשון והתוספות והסמ"ג והרמב"ן כתבו, שאין חיוב לשרוף פירות שביעית, אלא ענין ביעור פירות שביעית הוא, שיוציאם מרשותו ויפקירם. כלומר, יקח את הפירות ויוציאם מביתו (ואם אינו יכול, רשאי להפקירם בביתו), ויעמוד בפני שלשה אנשים, ויאמר "אחינו בני ישראל, כל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול". וממילא אותם בני אדם יוכלו לקחת מהפירות.

ולהלכה, נחלקו גם אחרוני דורינו כיצד יש לבער את פירות השביעית. והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב, שמאחר ודעת הרמב"ם שחייבים לבער את הפירות בביעור ממש, לכן יש לפסוק כמותו, כי הרמב"ם הוא רבם של בני ארץ ישראל. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה דבריו בראיות רבות, והביא לפנינו את דברי הגאון המהר"ם בן חביב ספר תוספת יום הכפורים, שכתב בזו הלשון: "ולענין הלכה, לענין ביעור פירות שביעית, המנהג בירושלים להפקירם ולחזור ולזכות בהם. וכן נהגו חסידים ואנשי מעשה, וכן כתב מרן בשם מהר"י קורקוס". עד כאן לשון המהר"ם בן חביב. וכן פסק מרן החיד"א בברכי יוסף (יו"ד סי' שלא סק"י). והביא שכן כתב בשו"ת מהרימ"ט (ס"ס מב), שמעולם לא נשמע בשום עיר מארץ ישראל שיהיו נוהגים מצות ביעור בשריפה. וכן העלה הגאון ראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (סי' פג), ושהמחמיר בזה מכניס עצמו באיסור חמור של "לאכלה ולא להפסד", וגם איסור בל תשחית. וכן פסק הגאון חזון איש. (מאור ישראל פסחים נב:, ויביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן קח).

לכן למעשה, מצות ביעור שביעית היא, שכאשר יגיע התאריך שבו הפירות אינם מצויים עוד בשדות, ולמשל, כאשר יגיע התאריך שבו לא מצויים עוד ענבים בכרמים, ולאדם מסויים נותרו ענבים בביתו, עליו להוציאם מרשותו ולהפקירם, ולאחר מכן יוכל אותו אדם לקחת את הענבים ולחזור ולזכות בהם.

כיצד מפקירים?
כאשר מפקיר את הפירות, רשאי להפקירם אפילו בפני שלושה מחבריו, ואף שיודע שבודאי לא יקחו את פירותיו, בכל זאת רשאי להפקיר בפניהם, כי מן הדין רשאים הם לקחת את הפירות, ורק מצד ידידותם עם המפקיר, הם נוהגים לפנים משורת הדין ולא זוכים בפירות.

לאחר שיפקיר את הפירות, חוזר וזוכה בהם ואוכל מהם כמה שירצה. ונחלקו הפוסקים אם יש בפירות לאחר הביעור קדושת שביעית. ולהלכה הכריע מורנו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיש להקל בזה, ואין חובה לנהוג בפירות אלה קדושת שביעית, בפרט במקום צורך. (ילקוט יוסף שביעית עמוד תקפט).

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה, ונסכם את דיני הביעור. ונבאר את ענין ביעור היין של ארץ ישראל, שמצוי גם בחוץ לארץ.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה