הלכה ליום שלישי ג' טבת תשפ"ב 7 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ולעלוי נשמות נפטרי/ות ישראל שנשכחו או שאין להם קרובים.

הוקדש על ידי

ראובן

פרטים בדיני "ביעור שביעית"

בהלכה הקודמת ביארנו מהו דין "ביעור שביעית" שיש לבער את הפירות שיש בהם קדושת שביעית משעה שאותם הפירות אינם מצויים עוד בשדות.

כיצד מבערין את הפירות? שריפה או הפקר?
נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לבער את פירות השביעית. שלדעת רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' שמיטה) יש לבערם ממש, כמו ביעור חמץ, על ידי שריפה באש, או שישליכם לים המלח וכיוצא בזה. וכן הסכים הראב"ד. אבל רבינו שמשון והתוספות והסמ"ג והרמב"ן כתבו, שאין חיוב לשרוף פירות שביעית, אלא ענין ביעור פירות שביעית הוא, שיוציאם מרשותו ויפקירם. כלומר, יקח את הפירות ויוציאם מביתו (ואם אינו יכול, רשאי להפקירם בביתו), ויעמוד בפני שלשה אנשים, ויאמר "אחינו בני ישראל, כל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול". וממילא אותם בני אדם יוכלו לקחת מהפירות.

ולהלכה, נחלקו גם אחרוני דורינו כיצד יש לבער את פירות השביעית. והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב, שמאחר ודעת הרמב"ם שחייבים לבער את הפירות בביעור ממש, לכן יש לפסוק כמותו, כי הרמב"ם הוא רבם של בני ארץ ישראל. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה דבריו בראיות רבות, והביא לפנינו את דברי הגאון המהר"ם בן חביב ספר תוספת יום הכפורים, שכתב בזו הלשון: "ולענין הלכה, לענין ביעור פירות שביעית, המנהג בירושלים להפקירם ולחזור ולזכות בהם. וכן נהגו חסידים ואנשי מעשה, וכן כתב מרן בשם מהר"י קורקוס". עד כאן לשון המהר"ם בן חביב. וכן פסק מרן החיד"א בברכי יוסף (יו"ד סי' שלא סק"י). והביא שכן כתב בשו"ת מהרימ"ט (ס"ס מב), שמעולם לא נשמע בשום עיר מארץ ישראל שיהיו נוהגים מצות ביעור בשריפה. וכן העלה הגאון ראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן (סי' פג), ושהמחמיר בזה מכניס עצמו באיסור חמור של "לאכלה ולא להפסד", וגם איסור בל תשחית. וכן פסק הגאון חזון איש. (מאור ישראל פסחים נב:, ויביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן קח).

לכן למעשה, מצות ביעור שביעית היא, שכאשר יגיע התאריך שבו הפירות אינם מצויים עוד בשדות, ולמשל, כאשר יגיע התאריך שבו לא מצויים עוד ענבים בכרמים, ולאדם מסויים נותרו ענבים בביתו, עליו להוציאם מרשותו ולהפקירם, ולאחר מכן יוכל אותו אדם לקחת את הענבים ולחזור ולזכות בהם.

כיצד מפקירים?
כאשר מפקיר את הפירות, רשאי להפקירם אפילו בפני שלושה מחבריו, ואף שיודע שבודאי לא יקחו את פירותיו, בכל זאת רשאי להפקיר בפניהם, כי מן הדין רשאים הם לקחת את הפירות, ורק מצד ידידותם עם המפקיר, הם נוהגים לפנים משורת הדין ולא זוכים בפירות.

לאחר שיפקיר את הפירות, חוזר וזוכה בהם ואוכל מהם כמה שירצה. ונחלקו הפוסקים אם יש בפירות לאחר הביעור קדושת שביעית. ולהלכה הכריע מורנו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיש להקל בזה, ואין חובה לנהוג בפירות אלה קדושת שביעית, בפרט במקום צורך. (ילקוט יוסף שביעית עמוד תקפט).

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה, ונסכם את דיני הביעור. ונבאר את ענין ביעור היין של ארץ ישראל, שמצוי גם בחוץ לארץ.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה