הלכה ליום שני ב' טבת תשפ"ב 6 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה ואריכות ימים ושנים

לגברת יפה בת שפרה

בתוך כלל עם ישראל הזקוקים למזור ומרפא.
ושנתבשר בביאת משיח צדקנו וגאולה שלמה בקרוב!

הוקדש על ידי

פלוני

ביעור שביעית

בראשית שנת השמיטה (שנה זו, תשפ"ב, היא שנת שמיטה), ביארנו את עיקרי מצות השמיטה. והסברנו, שיש כמה דינים שיש להזהר בהם לגבי פירות וירקות הגדלים בשנה השביעית.

ביעור שביעית, בארץ ישראל ובחוץ לארץ
ועתה נבאר מהו דין "ביעור שביעית". ויש לציין כי דין זה שייך באופן מיוחד, הן לבני ארץ ישראל והן לבני חוץ לארץ, ורבים נכשלים בו מחוסר ידיעה. ועוד יש אנשים שיש בבתיהם יין מהשביעית הקודמת (התשס"א, וכן משנת תשע"ה), ועליהם לדעת כיצד יש לנהוג.

דינים אלו שייכים לכל השנה השביעית, וכן לשנה השמינית. ולכן יש לזכרם היטב היטב בימים אלה.

על אילו פירות חל דין ביעור שביעית
ראשית יש לציין, כי כל דין הביעור אינו שייך אלא בפירות שביעית שיש עליהם קדושת שביעית, כלומר, פירות שגדלו בקרקע של ישראל בארץ ישראל. כמו שביארנו בהלכות קודמות. אבל פירות של שנה שישית (אפילו אם נלקטו בשנה השביעית), וכן פירות של נכרים, או פירות של חוצה לארץ, וכן פירות של "היתר המכירה", אין עליהם קדושת שביעית, ואין בהם דין ביעור.

ביעור שביעית
נאמר בתורה על תבואת השנה השביעית: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל". ודרשו רבותינו (פסחים נב:), כשהוא אומר "ולבהמתך ולחיה", הקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת בשדה, האכל לבהמתך שבבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית.

כלומר, אמרה התורה, שאסור לאדם לאכול מפירות השביעית, אלא כל זמן שאותו מין פירות מצוי בשדה. אבל משעה שאותו מין פירות אינו מצוי בשדה, יש לבערו מרשות האדם, ואסור לאכלו.

ולדוגמא, התאנים, שגדלו בשנה השביעית, כלות מן השדה (כלומר, אינן מצויות עוד במטעים שלהן), החל מחג החנוכה של השנה השמינית (כלומר, כמעט בעוד שנה). ולכן, אם יש לאדם תאנים בתוך ביתו, אוכל מהם כמה שירצה, אולם מחג החנוכה של השנה השמינית, שכלו התאנים מן השדה, אסור לאכול מהן בבית, אף על פי שאותו אדם לקחם לביתו כמה ימים לפני חג החנוכה. משום שמשעה שהחיות בשדה אינן יכולות לאכול מאותו מין פירות, אסור לאכלו גם בבית.

ולכל פרי ופרי יש זמן מיוחד של הביעור שלו. (ויש פירות וירקות שיש בהם ספק אמתי הוא זמן הביעור שלהם). ובענין זה נדון בהמשך הדברים אם ירצה ה' את מעשינו.

רוב הפירות, זמן הביעור שלהם הוא בשנה השמינית, כלומר בשנה הבאה, תשפ"ג. ויש פירות שזמן הביעור שלהם הוא כבר בשנה זו, תשפ"ב. כגון הפרי "שסק", שעונתו קצרה מאד, וזמן הביעור שלו חל בערך בחודש סיון תשפ"ב.

הירקות, בזמנים עברו, היה זמן הביעור שלהם בשנה השביעית, כל ירק לפי עונתו, ובזמן הזה יש ירקות שאין להן ביעור כלל. כגון עגבניות, הגדלות כל השנה, ולכן אין להן ביעור.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה, ונסביר מהו הביעור שיש לנהוג בו, האם הוא בשריפה או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, האם ישנה מעלה לעלות בעלית שלישי לס"ת ביום השמיני לחנוכה הנקרא גם זאת חנוכה? אם כן, אם אפשר להסביר בקצרה מבלי להטריח את כבוד הרב. תודה רבה. ג' טבת תשפ"ב / 7 בדצמבר 2021

איני מכיר ענין כזה, ואינו בדברי האר"י והמקובלים המפורסמים, אבל יתכן שימצא לזה מקור בדברי המקובלים החסידים, שהם האריכו בענין יום שמיני של חנוכה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה