הלכה ליום רביעי י"ט אדר תשפ"ד 28 בפברואר 2024

כמה לחם יש לאכול בשבת?

בגמרא במסכת שבת (דף קיז ע"ב) תנו רבנן, כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? והשיבו בגמרא, שיש לאכול בשבת שלש סעודות. ודרשו כן רבותינו מהפסוקים כמו שמבואר שם. (וכפי שנוהגים לאכול סעודה אחת בליל שבת, אחת בבוקר יום השבת, ואחת בצהרים).

כמה לחם יש לאכול?
וכתבו כמה מרבותינו גדולי הראשונים (בעל הלכות גדולות ותשובות הגאונים ומהר"י אלברצלוני בספר העתים ועוד), ששיעור האכילה שחייב אדם לאכול בכל סעודה, הוא כביצה פת (לחם). כלומר, חייב על אחד ואחת לאכול בכל סעודה לכל הפחות חמישים וארבעה גרם פת. וכן העלה מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' רצ"א סק"ב). וכן נראה מדברי מרן השלחן ערוך (סימן רצא סעיף א). וכן עיקר להלכה.

אלא שיש חולקים וסוברים שדי באכילת שיעור כזית פת בכל סעודה, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם. ויש מסבירים כן אף בדעת מרן השלחן ערוך. ולפיכך כתבו כמה פוסקים, שאדם חולה וכיוצא בזה שקשה לו לאכול כביצה פת, רשאי להקל ולהסתפק באכילת כזית פת בלבד. אולם מעיקר הדין כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ששיעור סעודת שבת הוא בכביצה פת, וכמו שכתבנו.

תוך כמה זמן יש לאכול
כבר ביארנו בעבר, שאין לברך ברכת המזון אחר אכילת פת, אלא אם אכל כזית פת תוך כדי שיעור "אכילת פרס", כלומר שיקפיד לאכול שיעור כזית פת בתוך שיעור זמן של לכל היותר כשבע דקות וחצי. וכן בסעודות שבת חובה על כל אדם להזהר לאכול פת לחם בשיעור כזית (דהיינו שיעור עשרים ושבעה גרם) בתוך שבע וחצי דקות. שאם לא כן, לא יוכל לברך ברכת המזון ולא יצא ידי חובת סעודת שבת. ועל כן יש להזהר כל אחד ואחד, חכם עיניו בראשו, להקפיד תמיד לאכול בתחילת הסעודה פת כשיעור כזית תוך שבע וחצי דקות, ואחר כך יאכל משאר המאכלים, כדי שלא יבא לידי אכילה גסה, ויברך ברכת המזון שלא כדין. ואחר שיאכל פת כשיעור, יוכל לאכול מה שירצה.

ואין חילוק בכל הדינים הללו בין אנשים לנשים, שאף הן מחוייבות בכל מצוות השבת בלי שום חילוק.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לכתחילה חייב אדם לאכול שיעור כביצה זמן בכדי אכילת פרס/ כשבע דקות וחצי? כ"ב אדר תשפ"ד / 2 במרץ 2024

לא. כזית, יש לאכול תוך כדי אכילת פרס, וכן את הכזית השני (כדי להשלים לכביצה), יש לאכול בתוך שיעור אכילת פרס. כלומר, בערך בתוך שתים עשרה דקות. כן השיב לי מרן זצ"ל.

אני סובל מגלוטן אז רק היחיד מבין 7 הדגנים שאני אוכל הוא שיבולת שועל; אני אופה חלות שיבולת שועל קטנות לשבת

אני לא יודע מה הכמות שיבולת השועל הדרושה להכנת החלה, אני לא יודע מה הכמות שיבולת השועל שצריך כדי לומר ברכת המזון

קראתי - כזית; קראתי כביצה; קראתי שלפחות 20% מהכיכר צריכים להיות אחד מ-7 הדגנים - אם זה המקרה, האם אני יכול לעשות תערובת של 50 - 50 של קמח שיבולת שועל ואורז? י"ט כסלו תשפ"ג / 13 בדצמבר 2022

אתה יכול בהחלט לעשות תערובת של חמישים אחוז קמח שיבולת שועל. אם החלה טעימה לך, עליך לאכול שיעור כביצה, כלומר, מעט יותר מחמישים גרם של החלה (לא של הקמח, אלא של החלה כולה), ואם היא אינה טעימה, תאכל לכל הפחות כזית, שהוא שיעור של עשרים ושבע גרם. תבורך מפי עליון, חזק ואמץ על כך שאתה טורח ומכין חלות ראויות כדי לקיים מצוות סעודת שבת כראוי. אשריך ומה טוב חלקך.

האם ע"פ דעת הרב עובדיה, ניתן להסתפק בכל אחת מהארוחות בשבת, בשיעור כזית- 27 גרם . ולא 54 גרם? ז' תמוז תשע"ה / 24 ביוני 2015

לכתחילה יש לאכול שיעור כביצה, ורק אם הדבר קשה לו מאד יוכל להקל ולאכול כזית פת בלבד. ויוכלו להקל ולשער את הכביצה בנפח, שבחלות הוא שיעור מעט יותר משיעור כביצה במשקה.

כתוב בהלכה המצורפת לשאלה, שיש חיוב לאכול פת שלוש פעמים בשבת, ולא חלה מתוקה. כאשר נערך קידוש בבית הכנסת, כדי שיהא קידוש במקום סעודה, אוכלים בורקס או קיגל או עוגה ומברכים מזונות. במקרה זה, האם לא נחשב הדבר לאחת משלוש סעודות השבת, ולכן יש לחזור ולאכול שוב סעודת שבת עם לחם בבית? ח' חשון תשע"ב / 5 בנובמבר 2011

בודאי שיש לחזור בבית ולאכול סעודה עם פת. ולכן יש להזהר שלא להגזים באכילה מופרזת בבית הכנסת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה