הלכה ליום רביעי א' טבת תשפ"ה 1 בינואר 2025

על פתחינו כל מגדים

במגילת אנטיוכוס (שהובאה בסידור בית עובד, דף קסה) ובספר חשמונאים (פרק יג), מובא, שהמלך אנטיוכוס אאפטר מלך יון, היה צורר יהודים, ויאמר אל עמו, הנה היהודים אשר בירושלים, דתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, בואו ונלחם בהם, ונבטל מצותם, השבת והמילה וראשי חודשים.

יצא המלך אנטיוכוס בחיל כבד של צבא האימפריה היוונית, ועמו מאה ועשרים אלף חיילים יוונים, ועוד מאות אלפי חיילים מן המדינות שנקראות עתה, מקדוניה, אלבניה, סרביה, קוסובו ובולגריה, כחול אשר על שפת הים, ורבים מהם רכובים על פילים ענקים מלומדי מלחמה, ויקרבו להלחם עם ישראל.

וישמע יהודה המכבי, ועמו יוחנן בן מתתיהו, ויצוו לכל העם לצום ולהתפלל אל ה' שיבוא לעזרתם, כי בדרך הטבע כבר נגזרה הגזרה על כל ישראל חס ושלום, שיפסידו כולם במלחמה. וכן עשו העם, שעמדו והתפללו אל ה' מתוך צום במשך שלושה ימים, ואחרי כן נצטוו ישראל להתכונן לקראת מלחמה. והיה הדבר מבהיל, כי באמת בלתי אפשרי שיצליחו מעט גיבורי חיל להכניע צבא עצום ורב מן הגדולים בצבאות תבל.

אולם השם יתברך עשה להם נס ופלא, ונסך בחשמונאים רוח גבורה, ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, וגבר ישראל, ומיד עם תחילת הקרב הרגו היהודים כארבעת אלפים איש, ומתוך כך היתה מהומה ומבוכה גדולה בתוך מחנה היוונים, ונהרגו בתוכם כשבע מאות אלף חיילים, שרבים מאד מתוכם נהרגו מאש היוונים עצמם, שהיתה חרב איש ברעהו מחמת הבלבול, וכל החיילים הנותרים נסו על נפשותיהם אל המחנה, וחזרו בני החשמונאים אל ירושלים בתרועת נצחון, וידליקו נרות בבית המקדש, ויושע ה' את עמו ונחלתו שומרי מצוותיו ומשפטיו מיד צורריהם ומבקשי רעתם, וחזרה עטרה ליושנה.

וביאר בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שסיבת נצחונם של החשמונאים, היתה התורה הקדושה שהיו עוסקים בה, שמחמת עסק התורה נעשה להם נס וניצחו את אויביהם מעל לגדר הטבע.

והנה יש במדרש דבר תמוה, וזו לשון המדרש:

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים", הדודאים נתנו ריח, זה ראובן, ועל פתחינו כל מגדים, אלו נרות חנוכה". ולכאורה מה השייכות בין הדודאים של ראובן לבין נרות חנוכה?

וביאר זאת מרן רבינו זצוק"ל, כי כפי שנאמר בתורה, על ידי דודאי ראובן, נולד יששכר בן לאה, (כי רחל לקחה מהדודאים שמצא ראובן בן לאה, ובשכר זאת ויתרה ואפשרה ללאה ללון עם יעקב, ואז נולד יששכר), וכידוע יששכר היה מופת התורה, החכמה והבינה, שהוא העמיד מאתיים ראשי סנהדראות, וזכות תורתו של יששכר, היא שעמדה לאבותינו להתגבר על אויביהם, ולכן נתקיים "על פתחינו כל מגדים", אלו נרות חנוכה, שבאים להפיץ את האור העליון אל רשות הרבים, לעיני כל עובר ושב. ונר המצוה ואור התורה קשורים ומתלכדים זה עם זה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה