הלכה ליום שלישי ד' אדר תשפ"ד 13 בפברואר 2024

ברכת המים בתוך הסעודה או באכילת "קוסקוס"

שאלה: האם יש לברך על שתית משקה בתוך הסעודה?

תשובה: נחלקו רבותינו הראשונים, באדם ששותה מים או שאר משקאות (חוץ מיין) בתוך הסעודה (כלומר, סעודה עם פת לחם), האם עליו לברך על אותם משקאות ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני שישתה או לא. שלדעת בעל הלכות גדולות, ועוד מגדולי רבותינו הראשונים, יש לברך על שתית משקאות בתוך הסעודה, כשם שיש לברך על שתיה מחוץ לסעודה. אך לעומת זאת, דעת רוב רבותינו הפוסקים שאין לברך על שתית משקה בתוך הסעודה, משום שאין דרך לאכול בלא לשתות, והשתיה באה מחמת האכילה, ולכן המשקאות נפטרים בברכת "המוציא" ואינם צריכים ברכה לעצמם, כשם שכלל גדול בידינו, שבהלכות ברכות "העיקר פוטר את הטפל", וכן פסקו רש"י ורבינו תם ועוד.

ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעד), שהעיקר כדעת הסוברים שאין לברך על משקים הבאים בתוך הסעודה, כמו שפסקו רש"י ורבינו תם. אולם בכל זאת הביא מרן השלחן ערוך גם דעת בעל הלכות גדולות, שיש לברך על המשקאות אף בתוך הסעודה, וסיים בזו הלשון: "וְהָרוֹצֶה לְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, יֵשֵׁב קֹדֶם הַנְּטִילָה בְּמָקוֹם סְעוּדָתוֹ, וִיבָרֵךְ עַל דַּעַת לִשְׁתּוֹת בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ". עד כאן.

כלומר, יברך על משקה כלשהו ברכת שהכל לפני תחילת הסעודה, ובזה יפתור את כל המשקאות שבסעודה מברכה. אולם כל זה אינו אלא חומרא, אבל מעיקר הדין הלכה כדברי האומרים שאין לברך על משקאות בתוך הסעודה.

הרוצה להחמיר ולברך על השתיה קודם הסעודה, יזהר שלא לברך על המים, אלא אם הוא צמא, שאם אינו צמא כלל, אינו רשאי לברך על המים ברכת שהכל. ובכל זאת יוכל לברך "שהכל" על סוכר ומיני מתיקה, ויכוון בברכתו לפתור גם את המים שישתה בתוך הסעודה. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

האוכל "קוסקוס", יש אומרים שאינו מברך על מה שישתה בשעה שאוכל, מפני שהמאכל הזה הוא יבש מאד, ולכן מצריך שתיה מרובה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מורה שיש לברך על המים בשעה שאוכל קוסקוס, כי רק בתוך סעודה עם פת ממש, אין לברך שהכל על שתיה, אבל בדברים אחרים, אפילו אם הם יבשים ומצמיאים, יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו.

לסיכום: אין לברך על מים או על שאר משקים (חוץ מיין) בתוך סעודה שאוכל בה פת, וממידת חסידות טוב שיברך על המים קודם שיטול ידיו וישתה מעט מים (פחות מרביעית) במקום שסועד בו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי העצה שכתבתם לברך על סוכר שהכל כדי לפטור את המים, בחזו"ע ברכות עמ' עד מרן זצ"ל פקפק על עצה זו מאחר שגם ברכת הסוכר שנויה במחלוקת הפוסקים. כ"ט אדר תשע"ט / 6 במרץ 2019

סוכר לבן שלנו עשוי מסלק, וברכתו שהכל לכל הדעות, ואין זה סוכר של קנים (דמררה) שדיברו בו הפוסקים.

במקום שלא מצוי סוכר האם יכול לברך על מלח בכדי לפטור את המשקין? כ"ו אדר תשע"ט / 3 במרץ 2019

המלח, אם נהנה מאכילתו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כמו שפסק מרן השלחן ערוך סימן רד. אבל אם לא נהנה ממנו, לא יברך עליו כלל.

אם ישנו ספק אם ברכת המוציא כוללת גם את המים או לא, האם אין חשש לברך "שהכל" לפני הסעודה מחשש "ברכה שאינה צריכה"? כ"ו אדר תשע"ט / 3 במרץ 2019

כאשר מברך כדין, כדי להוציא את עצמו מספק במחלוקת הפוסקים, אין זה נחשב לברכה שאינה צריכה,

מה לגבי שתיה חריפה או ליקר , הבאים לתענוג או כקינוח , האם אין דינם כברכה בפני עצמם ,כמו על קינוח ? י"ד כסלו תשע"ה / 6 בדצמבר 2014

גם משקה חריף הבא בסוף הסעודה, אין לברך עליו בפני עצמו. ורק על יין יש לברך גם בתוך הסעודה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה