הלכה ליום שלישי כ"ה אב תשפ"ה 19 באוגוסט 2025

הכותל המערבי

שאלה: מהי קדושתו המיוחדת של הכותל המערבי?

תשובה: אמרו רבותינו במדרש (שמות רבה פרשה ב): "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש", ואמרו עוד: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם". ופירשו רבותינו במדרש איכה, שציוו אויבי ישראל להחריב את הכותל המערבי, וגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם, מפני שהשכינה הקדושה שורה בצד מערב. והסביר מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהכוונה היא לכותל המערבי שנמצא בזמנינו, והביא שכן פירשו כל המפרשים הקדמונים, שהכותל המערבי, שהוא הכותל של הר הבית, הוא אותו כותל שהשכינה הקדושה אינה זזה ממנו, שמקום הכותל המערבי מכוון מול מקום קודש הקודשים שבבית המקדש, שמכוון כלפי בית מקדש של מעלה ברקיע. (חזון עובדיה תעניות עמוד תמא).

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי, הרי הוא כמי שמתפלל לפני כסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא, שמשם פתח פתוח לרווחה לשמוע ולקבל תפלותיהם של ישראל, כמו שנאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".

ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל, שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, והוא שנוסד על ידי דוד המלך עליו השלום. ולפיכך לא נחרב, כמו שכתב הגאון מהר"ם חאגיז (בספר אלה מסעי), "שכותל זה לא נחרב מעולם, יען כי הוא בנוי ומיוסד על היסודות שבנה דוד, שלא שלטה בו ידי אויב כלל, כאשר עינינו הרואות שעדיין האבנים בקומתן ובצביונן עומדים, כאילו יצאו עכשיו מיד האומן האלהי, אשר תקע ויסד כמעט בדרך נס, שאינו בדרך הטבע לפי גובהן ועוביין, ומן הנמנע שיעשה כן על ידי בני אדם, כי אם בסיוע אלהי דוקא".

וכן רבינו האר"י הקדוש, סמך את ידיו על התפלה סמוך לכותל המערבי. ואף שבזמנים ההם היו שידעו היכן הם המקומות בהר הבית שאפשר להתפלל בהם על ידי טהרה, בכל זאת לא הלכו אחר לבבם להתפלל שם, כי התפלה בכותל המערבי היא המעולה מכל התפלות בירושלים בזמן הזה, שהשכינה שרוייה שם.

ויש לציין שבשנים האחרונות גילו עוד שלושה נדבכים של הכותל בעומק האדמה, והבנין החדש אשר נבנה על אבני הכותל, שמונה עשר שורות, נבנה על ידי השר משה מונטיפיורי זצ"ל, לשמירה ולהגנה מן הערבים שלא ירמסו על אבני הקודש של הכותל המערבי. (חזון עובדיה שם, עמוד תמג).

ולסיכום: כל מי שנשאו לבו להתפלל בירושלים במקום הקודש, יוכל ללכת לכותל המערבי, כי השכינה לא זזה ממנו. וכן נהגו כל גדולי הדורות האחרונים, מזמן רבינו האר"י, שהתפללו שם דוקא, ולא במקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי" וכו'. אך האם כך אמרו בפירוש בפרקי דרבי אליעזר?  י"ד אדר תש"פ / 10 במרץ 2020

לאחר העיון, נמצא שכתבנו כן בצורה לא מדוייקת, וההערה נכונה. כי בפרקי דרבי אליעזר לא אמרו כן על הכותל אלא על מקום המקדש ממש. אלא שלפי מדרשי חז"ל שלא זזה שכינה מן הכותל, נמצא שאף מקום הכותל הוא חלק ממקום הר הבית והמקדש והוא שער לקבלת התפלות. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובכללם בחזון עובדיה תעניות עמוד תמב. אבל נכון שלא היה נכון לכתוב כן כאילו בשם הפרקי דרבי אליעזר ששם הדברים לא מפורשים כלל.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה