הלכה ליום שלישי כ"ה אב תשפ"ה 19 באוגוסט 2025

הכותל המערבי

שאלה: מהי קדושתו המיוחדת של הכותל המערבי?

תשובה: אמרו רבותינו במדרש (שמות רבה פרשה ב): "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש", ואמרו עוד: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם". ופירשו רבותינו במדרש איכה, שציוו אויבי ישראל להחריב את הכותל המערבי, וגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם, מפני שהשכינה הקדושה שורה בצד מערב. והסביר מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהכוונה היא לכותל המערבי שנמצא בזמנינו, והביא שכן פירשו כל המפרשים הקדמונים, שהכותל המערבי, שהוא הכותל של הר הבית, הוא אותו כותל שהשכינה הקדושה אינה זזה ממנו, שמקום הכותל המערבי מכוון מול מקום קודש הקודשים שבבית המקדש, שמכוון כלפי בית מקדש של מעלה ברקיע. (חזון עובדיה תעניות עמוד תמא).

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי, הרי הוא כמי שמתפלל לפני כסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא, שמשם פתח פתוח לרווחה לשמוע ולקבל תפלותיהם של ישראל, כמו שנאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".

ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל, שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, והוא שנוסד על ידי דוד המלך עליו השלום. ולפיכך לא נחרב, כמו שכתב הגאון מהר"ם חאגיז (בספר אלה מסעי), "שכותל זה לא נחרב מעולם, יען כי הוא בנוי ומיוסד על היסודות שבנה דוד, שלא שלטה בו ידי אויב כלל, כאשר עינינו הרואות שעדיין האבנים בקומתן ובצביונן עומדים, כאילו יצאו עכשיו מיד האומן האלהי, אשר תקע ויסד כמעט בדרך נס, שאינו בדרך הטבע לפי גובהן ועוביין, ומן הנמנע שיעשה כן על ידי בני אדם, כי אם בסיוע אלהי דוקא".

וכן רבינו האר"י הקדוש, סמך את ידיו על התפלה סמוך לכותל המערבי. ואף שבזמנים ההם היו שידעו היכן הם המקומות בהר הבית שאפשר להתפלל בהם על ידי טהרה, בכל זאת לא הלכו אחר לבבם להתפלל שם, כי התפלה בכותל המערבי היא המעולה מכל התפלות בירושלים בזמן הזה, שהשכינה שרוייה שם.

ויש לציין שבשנים האחרונות גילו עוד שלושה נדבכים של הכותל בעומק האדמה, והבנין החדש אשר נבנה על אבני הכותל, שמונה עשר שורות, נבנה על ידי השר משה מונטיפיורי זצ"ל, לשמירה ולהגנה מן הערבים שלא ירמסו על אבני הקודש של הכותל המערבי. (חזון עובדיה שם, עמוד תמג).

ולסיכום: כל מי שנשאו לבו להתפלל בירושלים במקום הקודש, יוכל ללכת לכותל המערבי, כי השכינה לא זזה ממנו. וכן נהגו כל גדולי הדורות האחרונים, מזמן רבינו האר"י, שהתפללו שם דוקא, ולא במקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי" וכו'. אך האם כך אמרו בפירוש בפרקי דרבי אליעזר?  י"ד אדר תש"פ / 10 במרץ 2020

לאחר העיון, נמצא שכתבנו כן בצורה לא מדוייקת, וההערה נכונה. כי בפרקי דרבי אליעזר לא אמרו כן על הכותל אלא על מקום המקדש ממש. אלא שלפי מדרשי חז"ל שלא זזה שכינה מן הכותל, נמצא שאף מקום הכותל הוא חלק ממקום הר הבית והמקדש והוא שער לקבלת התפלות. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובכללם בחזון עובדיה תעניות עמוד תמב. אבל נכון שלא היה נכון לכתוב כן כאילו בשם הפרקי דרבי אליעזר ששם הדברים לא מפורשים כלל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה