הלכה ליום שני כ"ח תשרי תשפ"ב 4 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

לירון בת אראלה

לרפואה שלמה. ללידה קלה, מוצלחת, בריאה ובעיתה.
שתשוב לביתה ולאיתנה במהירות אמן!!

הוקדש על ידי

המשפחה

דין קדושת שביעית

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות השמיטה החלה בשנה זו (תשפ"ב), ומהם, שיש מלאכות שאסור לעשות בקרקע בשנת השמיטה, כגון חרישה וזמירה.

כל פרטי הדינים הנוגעים לאופן הטיפול בשדה או בגינה בשנת השמיטה, אינם נוגעים להרבה בני אדם, שאין להם שדה או גינה. ולכן ראשית כל, נבאר את הדינים השייכים לכל אדם בשנת השמיטה, הלא הם הדינים הנוגעים לפירות ולירקות הגדלים בשנת השמיטה.  

קדושת שביעית
הפירות הגדלים בשנה השביעית, וכן הירקות שנלקטו בשנה השביעית, יש בהם "קדושת שביעית", כמו שנאמר (בספר ויקרא כה, לגבי שנת השביעית) "כי יובל היא, קודש תהיה לכם", ודרשו חכמינו (בתלמוד ירושלמי שביעית פרק ד), מה היא קודש, אף תבואתה קודש. כלומר, כל הגידולים, הפירות והירקות, הגדלים או נלקטים (כל אחד לפי ענינו, כמו שנבאר) בשנה השביעית, יש בהם קדושה, ואי אפשר לנהוג בהם באותו אופן שנוהגים בפירות ובירקות בכל השנים.

במה מתבטאת קדושת שביעית
קדושת השביעית באה לידי ביטוי בכמה ענינים מעשיים הנוגעים להלכה, ובהם: דרך אכילת הפירות, האופן שבו ניתן למוכרם, וחובת שמירתם מהפסד, וכפי שנבאר בעזרת ה'.

פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ
אין קדושת שביעית חלה אלא בארץ ישראל. לפיכך, כל הפירות והירקות הגדלים בחוץ לארץ, ובכלל זה יבול הגדל בעיר אילת, אין בהם קדושת שביעית. וכל הפירות והירקות שגדלו בחוץ לארץ, אף על פי שהביאום אחר כך לארץ ישראל, אין בהם קדושת שביעית. וכן פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ, יש בהם קדושת שביעית, שהכל הולך אחר מקום הגידול.

פירות סוריה
פירות וירקות הגדלים בסוריה, גזרו עליהם רבותינו שיחולו עליהם רוב דיני שביעית, כדי שלא יזנחו בני ארץ ישראל את אדמתם וילכו להשתקע בסוריה לעבד את אדמתה, (שכן בזמנם היו יחסי שכנות טובים בין סוריה לישראל).

פירות הנמכרים בזמנינו
בזמן הזה, ששוק הפירות והירקות הוא גדול מאד, נוהגים במקומות רבים שבהם מצויים יהודים שומרי תורה ומצוות, לייבא עבורם פירות וירקות מיבול חוץ לארץ, כדי שלא להכנס למגבלות ההלכתיות של פירות שביעית (שעוד נשתדל בעזרת ה' לבארם). ופירות אלו הן הנקראים "יבול חו"ל". וכאשר הפירות הם מארץ ישראל, מציינים בדרך כלל ליד כל פרי וירק את מקורו. אבל במקומות שאין מערכת כשרות אחראית המשגיחה על עניני הפירות והירקות, עולות בעיות רציניות לגבי רכישת תוצרת זו, כפי שעוד נבאר.

פטריות
אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, אבל כמהין ופטריות, שברכתן שהכל, ואינם בגדר גידולי קרקע, אין בהם קדושת שביעית כלל.

אילני סרק
אין קדושת שביעית חלה, אלא על פירות וירקות וקטניות וכדומה, אבל אילנות סרק, אין בהם קדושת שביעית כלל. ומכל מקום אסור בהחלט ליטוע או לעשות מלאכות אחרות האסורות בשביעית באילנות סרק, כשם שאסור לעשות כן באילנות פרי.

שדה של נכרים
כל דיני קדושת שביעית אינם שייכים אלא בקרקעות של יהודים בארץ ישראל, אבל קרקעות של גויים בארץ ישראל, אין עליהם קדושת שביעית, ומרן הבית יוסף ובית דינו, עשו חרם על מי שנהג קדושת שביעית בפירות אלו, (מכיון שנוצר פולמוס גדול בזמנם מחמת חומרא זו, וגם בזמנינו יש שמחמירים בזה).

בהלכה הבאה נבאר מהו היתר המכירה, ומי ומי האוסרים והמתירים אותו, והאם יש לסמוך על היתר זה בזמנינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירקות כמו עגבניות וכו שגדלו רוב גידולם בשנה השישית ונקטפו בשנה השביעית, האם הם קדושים בקדושת שביעית?
תודה רבה כ"ח תשרי תשפ"ב / 4 באוקטובר 2021

נכון מאד, בירקות הולכים אחר הלקיטה, לכן עגבניות שנקטפו כעת, קדושות בקדושת שביעית. (ואם יצאו גבעולים חדשים, העגבניות אסורות לגמרי מצד איסור ספיחין).

ציינתם שאין קדושת שביעית בירקות של נוכרים בארץ ישראל ע"פ חרם וכו'
ראיתי שספר החרדים שחי בתקופת מרן ולאחריו, מביא דברי הרמב"ם לשיטתו, שאינם כפי הפסקים שציינתם הן בעניין שביעית בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן והן בעניין קניין נוכרי בקרקע של א"י ומכאן קדושת שביעית. י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

דברי החרדים ידועים בזה. וכבר דנו בהם כל הפוסקים, ובהם מרן החיד"א בברכי יוסף ועוד. וראה במה שהאריך בזה מרן רבינו זצ"ל ביביע אומר חלק עשירי בקונטריס השמיטה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה