בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות השמיטה החלה בשנה זו (תשפ"ב), ומהם, שיש מלאכות שאסור לעשות בקרקע בשנת השמיטה, כגון חרישה וזמירה.
כל פרטי הדינים הנוגעים לאופן הטיפול בשדה או בגינה בשנת השמיטה, אינם נוגעים להרבה בני אדם, שאין להם שדה או גינה. ולכן ראשית כל, נבאר את הדינים השייכים לכל אדם בשנת השמיטה, הלא הם הדינים הנוגעים לפירות ולירקות הגדלים בשנת השמיטה.
קדושת שביעית
הפירות הגדלים בשנה השביעית, וכן הירקות שנלקטו בשנה השביעית, יש בהם "קדושת שביעית", כמו שנאמר (בספר ויקרא כה, לגבי שנת השביעית) "כי יובל היא, קודש תהיה לכם", ודרשו חכמינו (בתלמוד ירושלמי שביעית פרק ד), מה היא קודש, אף תבואתה קודש. כלומר, כל הגידולים, הפירות והירקות, הגדלים או נלקטים (כל אחד לפי ענינו, כמו שנבאר) בשנה השביעית, יש בהם קדושה, ואי אפשר לנהוג בהם באותו אופן שנוהגים בפירות ובירקות בכל השנים.
במה מתבטאת קדושת שביעית
קדושת השביעית באה לידי ביטוי בכמה ענינים מעשיים הנוגעים להלכה, ובהם: דרך אכילת הפירות, האופן שבו ניתן למוכרם, וחובת שמירתם מהפסד, וכפי שנבאר בעזרת ה'.
פירות ארץ ישראל ופירות חוץ לארץ
אין קדושת שביעית חלה אלא בארץ ישראל. לפיכך, כל הפירות והירקות הגדלים בחוץ לארץ, ובכלל זה יבול הגדל בעיר אילת, אין בהם קדושת שביעית. וכל הפירות והירקות שגדלו בחוץ לארץ, אף על פי שהביאום אחר כך לארץ ישראל, אין בהם קדושת שביעית. וכן פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ, יש בהם קדושת שביעית, שהכל הולך אחר מקום הגידול.
פירות סוריה
פירות וירקות הגדלים בסוריה, גזרו עליהם רבותינו שיחולו עליהם רוב דיני שביעית, כדי שלא יזנחו בני ארץ ישראל את אדמתם וילכו להשתקע בסוריה לעבד את אדמתה, (שכן בזמנם היו יחסי שכנות טובים בין סוריה לישראל).
פירות הנמכרים בזמנינו
בזמן הזה, ששוק הפירות והירקות הוא גדול מאד, נוהגים במקומות רבים שבהם מצויים יהודים שומרי תורה ומצוות, לייבא עבורם פירות וירקות מיבול חוץ לארץ, כדי שלא להכנס למגבלות ההלכתיות של פירות שביעית (שעוד נשתדל בעזרת ה' לבארם). ופירות אלו הן הנקראים "יבול חו"ל". וכאשר הפירות הם מארץ ישראל, מציינים בדרך כלל ליד כל פרי וירק את מקורו. אבל במקומות שאין מערכת כשרות אחראית המשגיחה על עניני הפירות והירקות, עולות בעיות רציניות לגבי רכישת תוצרת זו, כפי שעוד נבאר.
פטריות
אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, אבל כמהין ופטריות, שברכתן שהכל, ואינם בגדר גידולי קרקע, אין בהם קדושת שביעית כלל.
אילני סרק
אין קדושת שביעית חלה, אלא על פירות וירקות וקטניות וכדומה, אבל אילנות סרק, אין בהם קדושת שביעית כלל. ומכל מקום אסור בהחלט ליטוע או לעשות מלאכות אחרות האסורות בשביעית באילנות סרק, כשם שאסור לעשות כן באילנות פרי.
שדה של נכרים
כל דיני קדושת שביעית אינם שייכים אלא בקרקעות של יהודים בארץ ישראל, אבל קרקעות של גויים בארץ ישראל, אין עליהם קדושת שביעית, ומרן הבית יוסף ובית דינו, עשו חרם על מי שנהג קדושת שביעית בפירות אלו, (מכיון שנוצר פולמוס גדול בזמנם מחמת חומרא זו, וגם בזמנינו יש שמחמירים בזה).
בהלכה הבאה נבאר מהו היתר המכירה, ומי ומי האוסרים והמתירים אותו, והאם יש לסמוך על היתר זה בזמנינו.
