הלכה ליום חמישי ג' טבת תשע"ה 25 בדצמבר 2014

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דולי רחל בת ריין מלכה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

איסור ישיבה בסמוך למתפלל תפילת העמידה

בהלכה שפורסמה אתמול, הזכרנו את דברי רב המנונא (בגמרא בברכות לא.) שיש ללמוד כמה הלכות בענייני תפילה מתוך הפסוקים המתארים את תפלת חנה שהתחננה לפני ה' שיולדו לה ילדים, ונדרה נדר לה' שאם יולד לה בן הוא יוקדש לעבודת ה', ואחר כך בירכה עלי הכהן שהיה גדול הדור, שימלא ה' את שאלתה.

ובהמשך הפסוקים נאמר כי חנה זכתה לבן וקראה שמו שמואל, ואחר שגדל הנער שמואל הביאתו אמו אל משכן ה' בשילה, והביאוהו לפני עלי הכהן להראותו שנתקיימה ברכתו ונבואתו, וכה אמרה חנה לעלי הכהן "אנכי האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה', אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו".

וממה שנאמר אנכי האשה הנצבת "עמכה" בזה להתפלל, למדו בגמרא, מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל. שהרי מתוך מה שאמרה חנה הנצבת (כלומר עומדת) "עמכה" מוכח שגם עלי הכהן היה ניצב על עמדו כמותה בעת שהתפללה, וזאת לפי שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל, וכך פירש רש"י בגמרא.

אבל התוספות כתבו, שאילו נאמר היה בפסוק "עמך", היה משמע באמת שעלי ניצב על עמדו בתוך ארבע אמותיה של חנה, וכמו שפירש רש"י, אבל מכיון שנאמר "עמכה" בה"א, דקדק לכתוב כן משום שעלי לא היה בתוך ארבע אמותיה אלא בחמישית (כלומר האות ה"א שנוספה במילה עמכה באה לרמוז שהיה עלי יושב באמה החמישית, כי האות ה"א גימטריא חמש) ולכן יכול היה עלי לשבת. ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים.

וממה שנאמר הנצבת "בזה" למדו ששיעור האיסור לישב בסמוך למתפלל הוא ארבע אמות, כי "זה" בגימטרייה שנים עשר, ארבע אמות לימין המתפלל, ארבע לשמאלו, וארבע לפניו, סך הכל שנים עשר. ולפיכך מעיקר הדין מותר לשבת מאחורי המתפלל אף בתוך ארבע אמותיו, אולם למנהג האשכנזים יש להחמיר בזה אף לאחריו, ולסברתם "זה" רומז לארבע אמות מלפניו וארבע מלאחריו, ועוד ארבע אמות לצד המתפלל, משום שאין צורך ללמדינו ברמז מיוחד לשני צידי המתפלל, שהרי דבר פשוט הוא שאין לחלק בין צד ימין לצד שמאל. ולכן שני הצדדים נחשבים לאחד.

ובספר הלכה ברורה להרב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב שנכון להחמיר בזה אף למנהג הספרדים, שלא לשבת סמוך למתפלל אף מאחוריו. וכן נראה מדברי הפרישה ועוד פוסקים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה