דברי הספד להרה"ג רבי יעקב פרץ זצ"ל
אנו עומדים בתוך ימי השבעה לפטירתו של הרב הגדול רבי יעקב פרץ, ראש ישיבת "מדרש ספרדי" בעיר העתיקה בירושלים תבנה ותכונן. ומפני שהשפעתו חרגה הרבה מחוץ לגבולותיו, ורבים שהכירוהו הושפעו ממנו מאד, מפני גדולתו בתורה וביראה, ומדותיו החמודות, לכן נאמר כמה מילים.
הרב פרץ, היה תלמיד חכם מיוחד במינו, עיר הולדתו היא מראקש שבמרוקו, וממנה עלה ארצה, ושקד על תלמודו רבות בשנים, בתחילה בישיבת פוניבז', שאותה היה מזכיר בערגה כל ימיו, ולאחר מכן בבתי מדרשות אחרים, עד שנעשה חכם שלם במקצועות התורה.
מלבד גדלותו בתורה, שהיה תלמיד חכם גדול, היה גם בבחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", כאשר ידע להסביר את הדברים לכל שואל היטב היטב. והיה איש מוסר, איש האמת, שפיו ולבו שוים, ולא רק שהקפיד בעצמו על מידת האמת, אלא שגם היה מדבר ומשפיע על סובביו, בענין מידת האמת, כשהיה מסביר כמה חשובה מידת האמת, כי מידת האמת של האדם כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו, היא המפתח להתקדמותו בעבודת ה'. זאת לצד דברי מוסר מאירים שהיה משמיע בפני שומעי לקחו, אשר ממש נבנו בשיעור קומתם הרוחנית בזכותו של הרב פרץ.
סמל כל כך טבעי לכך, הוא שמם של ספריו היקרים: "אמת ליעקב", כי רבי יעקב פרץ היה איש אמת!
הרב פרץ, היה גם "איש ההלכה", ובמשך כל ימי חייו הרביץ דברי תורה בהלכה בפני תלמידים מקשיבים. תלמידיו היו משתאים מבקיאותו הרבה, כך שעל כל שאלה שהיה שואלים אותו בעניני הלכה, תיכף היה יודע להשיב כהלכה.
בישרותו וצדקותו, חי הרב פרץ חיים צנועים, דר עם משפחתו בדירה קטנה בשכונת גאולה, כאשר הדבר היחידי העומד לנגד עיניו, הוא הפצת תורה והלכה.
הרב פרץ היה מיחידי סגולה שבדורינו בזיכוי הרבים, זכה להסמיך הרבה מתלמידיו לרבנות, ומהם יוצאת תורה בכל העולם, כי בהרבה קהילות בחוץ לארץ, מכהנים תלמידיו פאר ברבנות, כאשר גם לאחר פרידתם מרבם, המשיך מצדו לעמוד עמהם בקשר, כשהוא מטלפן מפעם לפעם לוודא מה המצב הדתי בקהלותיהם, ובאיזה אופן ניתן לחזק את היהדות במקום.
גם במלאכות הקודש, שחיטה ומילה, היה מן המצויינים ממש, כשגם זכה להסמיך שוחטים הגונים במשך רבות בשנים. ואף הם שוחטים בארץ ובחוץ לארץ בתכלית הכשרות. בין תלמידיו היו גם מנכדיו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחיבבוהו מאד, ואף הוא השיב להם באהבת עולם.
הנקודות הללו מלמדות אותנו מהו המפתח להצלחה בחיים הרוחניים, כי אמנם הרב פרץ היה דר בדירה פשוטה בעולם הזה, וחייו היו בפשטות ובצניעות, אבל סיגל לעצמו זכויות עצומות לחיי העולם הבא, וגם בעולם הזה, זכה לפירות מפוארים, בנים תלמידי חכמים מפורסמים ומזכי הרבים.
עתה, יהי רצון שיעמוד הרב פרץ בתפילה על שארית הפליטה, על כל משפחתו ותלמידיו הרבים, ועל כל כלל ישראל, שיחוש ה' לגאלינו, ויצילינו מיד קמינו, ונזכה לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו אמן.
************
דין אישה ששכחה לברך ברכות התורה
בהלכה הקודמת הסברנו שאדם ששכח לברך ברכות התורה ונזכר בכך אחר שסיים את תפילת שחרית, אינו יכול לברך שוב את ברכות התורה, מפני שכבר נפטר מהן בברכת "אהבה רבה" הנאמרת קודם קריאת שמע, לפי שגם היא מדברת מעניין תלמוד תורה כעין ברכות התורה.
כתבנו בעבר שלדעת רוב הראשונים נשים פטורות מקריאת שמע, לפי שהיא מצות עשה (כלומר מצווה שהיא בקום עשה) שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי קריאת שמע אינה מחויבת בכל זמן, אלא בבוקר ובערב) ורוב מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן, ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת שמע, (אמנם כתב מרן, שנכון שנשים יחמירו על עצמן שיקבלו עליהן עול מלכות שמים בקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע.)
ולמנהג הספרדים, אישה הרוצה לקיים מצווה שהיא פטורה ממנה, כגון קריאת שמע, אינה רשאית לברך על קיום מצווה זו, ולפיכך נשים אינן מברכות בשם ומלכות (עם הזכרת שם ה' ואלוקינו) את ברכות קריאת שמע, שהן ברכות "יוצר אור" "אהבת עולם" ו"גאל ישראל".
ומכאן נחזור לנדונינו, כי אישה שברכה בלא הזכרת שם ומלכות את ברכות קריאת שמע, ואחר כך נזכרה שלא ברכה ברכות התורה, עדיין היא מברכת ברכות התורה, משום שאין דינה כדין האיש שנפטר מברכות התורה בברכת "אהבת עולם", שהרי היא לא הזכירה שם ומלכות בברכתה, וכל ברכה שאינה בשם ומלכות אינה ברכה, (כמו שהזכרנו בדין ברכת הרעמים), ולכן עליה לברך ברכות התורה במקום שתיזכר ששכחה לברכן, אפילו אחר כל סדר התפילה. ואם נזכרה בכך קודם קריאת שמע רשאית לברך ברכות התורה לפני שתתחיל בקריאת שמע, או בין הפרקים של קריאת שמע כמו שהסברנו לגבי איש בהלכה הקודמת.
