הלכה ליום ראשון כ"ג שבט תשס"ז 11 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרוני בן רבי יוסף רפול הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

הכוונה בברכת אבות

בהלכות הקודמות ביארנו שהמתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין בלבו פירוש המילים שמוציא בשפתיו, ואם אינו יכול לכוין בכל תפילת העמידה יכוין לכל הפחות בברכת אבות, שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, והיא הנכבדת מכל הברכות בתפילה וכמו שביארנו. וכעת נבאר את הכוונה הפשוטה בברכת אבות, בתחילה מעט באריכות בכדי להסביר את הדברים. ומכיון שההסברים בביאורי הברכה הם ארוכים קצת, נחלקם לשתי הלכות. ובהלכה הבאה נסדר את כוונות הברכה בלשון קצרה והכרחית כפי שהורה לנו מרן הרב עבדיה יוסף שליט"א.

ברוך אתה - בכל הברכות אי אפשר לפרש "ברוך" שאנחנו מברכים את השם יתברך כפי שאדם מברך את חבירו, שהרי הכל מאת השם יתברך, ואי אפשר שהוא יהיה נאצל מברכותינו, שהרי הוא אינו חסר דבר כדי שיצטרך לנו. אלא פירשו הראשונים "ברוך" שהשם יתברך הוא מקור הברכה. (כדוגמת המילה "כתוב" שפירושה על דבר שהוא בעצמותו כתוב, וכן "עשוק" פירושו אדם שהוא עשוק, וכן כל כיוצא בזה, כן אנו אומרים "ברוך", שפירושו שה' הוא מקור הברכות, וברכה היא לשון ריבוי.)

ה'- בכל הברכות, שם ה' נכתב באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, ונקרא בפינו בלשון אדנות, וכבר הזכרנו מה שכתב מרן השלחן ערוך, שצריך לכוין בקריאת ה' גם את משמעותו כפי שהוא נכתב וגם את משמעותו כפי שהוא נקרא בפינו, ולפיכך יש לכוין בקריאת שם ה', שהוא אדון הכל (כפי שאנו קוראים את השם בלשון אדנות) היה הווה ויהיה. (כדרך כתיבתו).

אלקינו - לשון אלקות היא מלשון כוחות, דהיינו שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם (כמו שכתב מרן השלחן ערוך) בהנהגתו את העולם. ולכן כשאנו אומרים אלקינו, המובן הוא אלקים שלנו, כלומר תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם שמשגיח עלינו בהשגחה פרטית.

ואלקי אבותינו - ושהשגיח על אבותינו בהשגחה מיוחדת.

אלקי אברהם - שכרת ברית עם אברהם אבינו.

אלקי יצחק - וכרת ברית עם יצחק אבינו.

ואלקי יעקב - וכרת ברית עם יעקב אבינו.

האל - הוא החזק, (שכל הכוחות שלו).

הגדול - שכל הגדולה שלו.

הגיבור - שכל הגבורה שלו.

והנורא - והוא לבדו ראוי לירא ממנו (שהרי אין ביד שום בריה להיטיב ולהרע זולתו יתברך).

אל עליון - שהוא סיבת כל הסיבות (כלומר שהוא מסובב את כל מהלכי העולם כרצונו).

גומל חסדים טובים - תמיד גומל חסים שאין בהם תערובת רע ומכוונים אל תכלית טובה. (ופירשו תמיד גומל וכו', לפי שאומרים "גומל" בלשון הווה, כלומר בכל עת, ולא "גמל" בלשון עבר או "יגמול" בלשון עתיד).

וקונה הכל - יוצר הכל (כי קונה הוא מלשון עשיה).

וזוכר חסדי אבות - ובכל יום זוכר עבורינו מעשי החסד של אבותינו. ("ובכל יום" משום שאנו אומרים "זוכר" ולא "זכר" או "יזכור").

ומביא גואל - ותמיד מקרב את ביאת הגואל ("ותמיד" משום שאומרים "מביא" ולא "יביא").

לבני בניהם - אפילו לדורות הרחוקים מהאבות.

למען שמו - שעל ידי הגאולה יתקדש שמו בעולם.

באהבה - מפני אהבתו לישראל.

מלך - כפשוטו, שה' הוא מלך על הכל.

עוזר - שמסייע לאדם להצליחו במעשיו.

ומושיע - ומחלצו מתוך צרה.

ומגן - ומגן עליו קודם בא הצרה (כמשמעות מגן.)

ברוך אתה - מקור הברכות אתה.

ה' - אדון הכל היה הווה ויהיה.

מגן אברהם - שהגין על אברהם ובזכותו ממשיך הגנתו עלינו.

 

כאמור, בהלכה הבאה יובאו כוונות הברכה בלשון קצרה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה