הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"ד 19 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן סולטנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

עידו אביטבול

"ברכו את ה' המבורך"

שאלה: אדם המתפלל ביחידות, וממילא אינו עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשליח ציבור, האם רשאי לומר בעצמו "ברכו את ה' המבורך", או לא?

תשובה: הנה הדבר ברור, כי אמירת ברכו את ה' המבורך נתקנה לאומרה דוקא כשיש שם עשרה אנשים מישראל. אבל אם אין שם עשרה מישראל אסור לומר נוסח זה. וממילא האומר נוסח זה עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא.

דברי המדרש
אולם במדרש רות, דרשו רבותינו על הפסוק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", שנשמתו של האדם, אינה חוזרת להתיישב כראוי בגופו של האדם לאחר שישן שינת קבע, עד שיענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואם אינו זוכה לומר נוסח זה, הנשמה הולכת לה. והדבר חמור מאד כמו שמבואר שם בהסבר הדברים בלשון הפסוק.

ועל כן על כל איש ישראל נכון מאד שיראה להזהר להתפלל תמיד במנין, כדי שיוכל לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וכן אשה מישראל הזוכה לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אשריה ואשרי חלקה. אם כי לעתים קשה מאד הדבר.

מה יוכל לומר, במקום לענות "ברוך ה' המבורך"?
בספר הרוקח כתב כמה מדברי חז"ל, שמי שיאמר אותם יהיה נחשב לו הדבר כמי שענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומרן החיד"א בקונטרסו "צפורן שמיר" כתב לומר את הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד."

והנה על ידי אמירת בריתא זו יהא זה נחשב לו כאילו ענה בציבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ותשכון נשמתו בקרבו כראוי.

דברי מרן זצ"ל
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך.

עוד כתב מרן רבינו זצ"ל, שמכיון שהאומר את הברייתא הנ"ל,  אינו מבטא שם שמים בפיו, לכן אין התועלת באמירתה גדולה כמו עניית ברוך ה' המבורך שבציבור בבית הכנסת, ולפיכך לא נכון לומר נוסח זה בין ברכת ישתבח לתחילת ברכת יוצר אור (שהוא מקום עניית ברוך ה' המבורך בבית הכנסת), אלא יש להמתין ולאמרה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח".

ולסיכום:  חשוב מאד לענות "ברוך ה' המבורך" בבית הכנסת. ומי שאינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, או אשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, יכולים להשלים (במידת מה) את חסרון עניית ברוך ה' המבורך, על ידי אמירת נוסח הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד." ויש לומר נוסח זה בלי הזכרת שם שמים, אלא לומר "השם". ויש לומר נוסח זה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח". (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סימן ד אות ז).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשאני מתפלל ביחיד אני נוהג לומר את נוסח "ברכו" עם שם השם לא ראיתי בסידורים שצריך להיזהר בזה ובכל זאת האם אני עובר על איסור של הזכרת השם לבטלה ? כ"ד תמוז תש"פ / 16 ביולי 2020

אין לומר ברכו את ה' ביחיד. 

ראה בקישור: http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=1264

אם אדם קם לאחר חצות יום, מה הוא מתפלל ומה לא? ומה לגבי טלית? שמים טלית? כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מברך ברכות השחר וברכות התורה ויקרא קריאת שמע  ולאחר מכן, כשתעבור חצי שעה מזמן חצות היום, יתפלל מנחה פעמיים, פעם ראשונה לשם מנחה, ופעם שנייה (פתפילת העמידה) כדי להשלים תפילת שחרית. 

ונכון שיאמר גם פסוקי דזמרה וכל סדר התפילה. אבל אינו יכול לברך "ברוך שאמר", "ישתבח", וברכות קריאת שמע, יוצא אור, אהבת עולם וגאל ישראל. 

איך מבטאים ברכו האם עם שוא נח או שוא נע? האם זה נכון שתמיד אחרי פתח יבוא שוא נע ואחרי קמץ שוא נח? האם כשמדגישים בסידור את השוא זה כלל שמדובר בשוא נע? כ"ג טבת תש"פ / 20 בינואר 2020

כשמודגש בסידור הוא שוא נע. לאחר קמץ הוא נע (חוץ מקמץ קטן), לאחר פתח הוא נח. ויש יוצא מן הכלל שגם אחרי פתח הוא נע (לדוגמא בתיבה "הללויה". וברכו שמנוקד בקמץ, יש להניע את השוא של הרי"ש).

האם יש חובה לעמוד בברכת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".
אני שואל בקשר לעמידה של עגלון מלך מואב, כשאמר לו אהוד בן גרא דבר אלוקים לי אליך..., האם אין פה קל וחומר? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

מנהג הספרדים שלא לעמוד בברכו. ואין כאן קל וחומר, משום ששם שמע דבר ה' ממש, וכאן רק מזכירים שבח לה'.

כיצד דברי ההלכה להלן (שיש לומר ״ברוך השם המבורך לעולם ועד״) מתיישבים עם מה שאמר הגר״ע זצ״ל בשיעורו השבועי (דומני), שאדם הלומד ויש פסוק בגמרא, יאמר הפסוק בשם ומלכות כמו קריאה בתורה?
אמנם המקרה לא זהה, שזו ברייתא ולא פסוק, אך ממה שהבנתי, כיון שזו דרך לימוד צריך לקרוא עם שם אדנות, שאחרת נראה כמזלזל ח״ו. אולי משום שכאן סוף סוף אין זה לימוד אלא מעין תפילה (למרות שקורא ברייתא)? י' סיון תשע"ח / 24 במאי 2018

משום שמרן זצ"ל מדבר כשאדם נתקל בדרך לימודו בפסוקים, שאז יאמר שם ה', אבל כאשר נתקל בברכה או בדברים שבקדושה שצריך עשרה לאמרם, אסור לו לאמרם עם שם ה'.

מדוע לא אומרים ברכו בתפילת מנחה אלא רק בשחרית פעמים ובערבית פעמים? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

אמרו במדרש, חיה אחת יש ברקיע, כשהוא יום, אות אמת במצחה, ולערב, אמונה במצחה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך. ולכן אין אומרים ברכו אלא בשחרית ובערבית.

לא ברור לי מה התועלת בלהגיד את הברייתא בלי שם השם, הרי יכול גם להגיד 'ברכו את השם המבורך' בלי להגיד את שם השם? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יש לומר את הברייתא, משום שבברייתא יש משמעות למה שאומר ברכו את וכו', ולא שמדבר לעצמו.

האם נכון לומר את הברייתא הזאת לפני תפילת ערבית, כשמתפלל יחידי? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יוכל לאמרה גם קודם תפלת ערבית

מה שכתבתם בהלכה יומית בשם הרב עובריה יוסף: 
"שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך. " 
איפה זה מובא בכתביו, ספריו או בשו"תים? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הענין מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ב חלק אורח חיים סימן ד אות ז.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה