הלכה ליום שני כ"א אייר תשפ"ה 19 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין בן חנה בלור ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שירלי עמבלו

קביעת מזוזה

שאלה: מזוזה שאין כל אפשרות לקובעה בפתח על ידי מסמרים, מפני שהפתח עשוי מברזל (כמו שמצוי בדלתות פלדה שבזמנינו) האם מותר להדביקה בדבק חזק?

תשובה: הנה נצטוינו בתורה הקדושה לקבוע מזוזה בכל פתח שבבית, על גבי מזוזת הבית. ומזוזת הבית, היא מה שנקרא בזמנינו "משקוף", ועליו יש לקבוע את המזוזה כדין. ועתה נדון כיצד יש לקבוע את המזוזה, האם יש חיוב לקבעה דוקא במסמרים, או שמותר לקבעה על ידי דבק וכדומה.

כתב הרמב"ם "גולל המזוזה (כלומר, את הקלף שעליו כתובה הפרשיה) מסוף השיטה לתחילתה, ומניחה בשפורפרת או קנה או עץ, (כגון בתי המזוזה הנמכרים בזמנינו), ומחבר אותה אל מזוזת הפתח במסמר, או חופר במזוזת הפתח ומכניס בה המזוזה". ומבואר מדבריו שצריך לקבוע את המזוזה היטב, על ידי מסמר, או על ידי שיקבענה בתוך הקיר. אבל בחיבור חלש יותר, לא יוצא ידי חובת קביעת המזוזה, שאינה קבועה כלל בקיר. וכן כתבו הטור ומרן השלחן ערוך. ורבינו המרדכי כתב בשם רבינו שמשון, שיש לקבוע את המזוזה היטב בכותל (כלומר בפתח), אבל אם תלאה בלבד בלי שיקבענה פסולה. משום שעל פי הדין צריכה המזוזה להיות "קבועה", ובחיבור קל, אינה נחשבת לקבועה.

אלא שבגמרא במסכת מנחות (דף לד.) למדנו ממדרש הפסוקים שיש לכתוב את המזוזה על גבי קלף. ואמרו עוד בגמרא, שאילו לא היינו למדים שיש לכתוב את המזוזה על גבי קלף, (כלומר, אילו באמת לא היה חיוב לכתוב את המזוזה על גבי קלף, היכן היינו כותבים את המזוזה? ומשיבה על כך הגמרא), היינו חושבים שדי לחקוק אותה על אבן ולקבוע את האבן בקיר. ומבואר אם כן, שבכתיבת המזוזה על גבי אבן, וקביעת אבן בקיר, אין בה חסרון מצד "קביעת" המזוזה, אלא רק מצד זה שאין המזוזה כתובה על קלף. וקביעת אבן בקיר, ודאי היא על ידי טיח וטיט או דבק, ולא על ידי מסמרים, ואם כן מוכח שאין חיוב לקבוע את המזוזה במסמרים דווקא, אלא אפשר אף על ידי דבק, משום שגם הדבקה בדבק נחשבת לקביעה מעולה.

ולכן פסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת, שמותר לקבוע מזוזה על ידי דבק חזק, משום שגם כך נחשבת המזוזה לקבועה בשער. והמליץ על כך מרן זצ"ל מלשון הפסוק בספר ישעיה, "אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לקבוע מזוזה במוצאי שבת?
תודה י"א אלול תשפ"א / 19 באוגוסט 2021

מותר בהחלט. תבורכו,

אשמח לקבל את הכרך והעמוד, על הפסק שכתבתם ביחוה דעת. י"ב כסלו תשע"ז / 12 בדצמבר 2016

שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן נט.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה