הלכה ליום שני ט"ו אייר תשפ"ב 16 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו היקר

יהודה בן אסתר ז"ל

שהיום מלאו יב' חודש לפטירתו,
רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם מותר להתפלל עם סנדלים, או כשעומדים יחפים?

תשובה: המתפלל, צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו, וצריך שיכין כראוי את בגדיו, גופו ומחשבתו, שהרי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לבוש מכובד בתפלה
במסכת שבת (דף ט:) הובאו כמה ענינים, שהכלל המבואר מהם, שמשום "הכון לקראת אלהיך ישראל", על האדם להקפיד על לבושו בשעה שהוא עומד לפני המלך, מלכו של עולם. שהרי האדם עומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ועליו להקפיד שיהיה לבושו נאה, כעומד לפני מלך.

הלבוש תלוי במנהג
ולפיכך כתב הרמב"ם (בפ"ה מהלכות תפלה הלכה ה), שלא יעמוד אדם ויתפלל ברגלים מגולות, שהרי אין רגילות לעמוד בפני אדם חשוב, שר או מלך, כאשר הרגליים מגולות. והוסיף על כך רבינו הרמב"ם, שהדבר תלוי "אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים", כלומר, במקום שנוהגים תמיד ללכת עם נעליים ("בתי רגליים"), אסור להתפלל בלא נעליים, אבל במקום שנוהגים ללכת יחפים גם בפני אדם חשוב, מותר להתפלל יחפים.

ובגמרא במסכת חגיגה (דף יג:) אמרו "לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה", כלומר, אין זו מדת דרך ארץ, לגלות את הרגלים לפני האדון, הוא ה' יתברך.

ומרן הבית יוסף (סימן צא) הסביר, שאין זו מדת דרך ארץ לגלות את הרגליים, דוקא במקום שרגילים תמיד לכסות את הרגליים, אבל במקום שרגילים לגלותן, כפי שרגילים בכל ארצות ערב להתפלל יחפים, אין בכך כלום, שהרי רגילים לעמוד כן בפני הגדולים תמיד. וביאר שכן הדין לכל השיטות.

ובפרט בארצות המזרח שבהם נהגו בהרבה מקומות לחלוץ נעליהם לפני שהיו נכנסים לבית הכנסת, (שו"ת הרשב"ש סימן רפה והחיד"א בברכ"י סימן קנא), והיו עושים כן בדרך כבוד לבית הכנסת, שמותרים להתפלל יחפים. ורק במקום שנוהגים ללכת תמיד בנעלים, אין להתפלל יחפים.

ולכן גם לנדון השאלה שלפנינו, הדבר ברור, שבמקום שרגילים ללכת תמיד עם סנדלים, מותר להתפלל עם סנדלים. אבל בשום מקום בזמנינו לא נוהגים ללכת יחפים לגמרי, ובודאי שליד אדם חשוב אין המנהג כלל ללכת יחפים. ולכן נראה שאין להתפלל יחפים גם בזמן הזה. ואין חילוק בזה בין מי שמתפלל ביחיד לבין מי שמתפלל בציבור (שבת י.), שבכל אופן אין להתפלל כשהוא יחף לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתוב בתורה של נעלך מעל רגליך כי המקום וכו' לכאורה שם היה עומד יותר קרוב ממה שאנו עומדים לפני השם בתפילה שכן היה לו גילוי שכינה ממשי, ובכל זאת הותר להוריד נעליו בעומדו לפני השם, משמע שאין בזה פחיתות כבוד לשם אם כך ציווה לו. אמנם מצד כבוד המקום אבל אפילו הכי אם היה בזה זלזול אולי לא היה עושה. מדוע לא ניתן להביא משם ראיה שמותר להתפלל יחף? א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

גם בהר הבית היו הולכים יחפים, ששם ניכר שעושה כן לכבוד השכינה, אבל בלי ענין זה, הכל תלוי במנהג המקומות.

האם יש אפשרות להתגלח והסתפר השנה ביום חמישי בלג לעומר בגלל שבת ט"ו אייר תשפ"ב / 16 במאי 2022

אפשר יהיה להקל במקום צורך בליל ל"ד לעומר, כלומר, מוצאי יום חמישי, כפי שנבאר. 

בס"ד
ב9 באב (וכן ביום כיפור) כאשר יש איסור ללבוש נעלי/סנדלי עור, ניתן להתפלל בכפכפים?

שהרי אולי אם היה נפגש עם אדם חשוב ב9 באב כן היה לובש כפכפים כי הכל יודעים שזהו יום אבל.

ואם אסור, אז מה כן ניתן ללבוש ב9 באב?

תודה רבה. ג' אב תשפ"א / 12 ביולי 2021

מותר ללבוש נעליים כאלה בתשעה באב. ומותר להתפלל איתם כי הוא יום אבל.

האם לאישה מותר לברך ברכות השחר בישיבה, אך ללא נעליים ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

מותר בהחלט.

האם צנוע לנשים ללכת עם גרביונים ונעליים פתוחות כמו סנדלים? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

אם במקום ההוא רגילות ללכת כך, זה מותר, כי הפרסות, כלומר כפות הרגליים, אינן חייבות בכיסוי מצד הדין, אלא תלוי במנהג המקום. 

האם מותר לברך ברכות הנהנין וכדומה בבית יחפים? ו' טבת תשע"ט / 14 בדצמבר 2018

מותר

האם על ברכה על לחם ומזונות וכן ברכת המזון וברכה מעין שלוש, חל דין שונה, או שגם אותן ניתן לברך יחפים? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

שאר הברכות אפשר לברך יחף. ובברכת המזון יש מקום להחמיר.

מה הטעם שהדין הוא כך גם בבית? הרי אמרנו שזה משום כבוד הבריות וכבוד המקום. אם בביתי אני הולך יחף מדוע שלא אתפלל כך? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

הטעם הוא מפני כבוד השכינה, שכשעומד בתפלה צריך לנהוג כעומד בפני מלך. ואם המלך יבוא לביתו, בודאי ינעל נעליים.

האם מותר לברך כל ברכה שהיא (לא תפילה), כגון "ברוך שיצר" או "שהכל נהיה בדברו" עם גרביים וללא עם נעליים? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

מותר. שלא הזהירו בזה אלא לגבי תפלה, שעומד לפני המלך

לכאורה גם הרגילים ללכת בסנדלים או בעלי מלאכה וכיוצא בהם, אם יבואו לקבל פני שר חשוב או מלך ילבשו מחלצות. א״כ אולי יהיה אסור לבעל מלאכה לבוא בבגדי עבודה לפני ה׳ יתברך? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

כל אדם כשיבוא לקבל שר חשוב, ילבש בגדי שבת. ואין חובה ללבוש בגדי שבת. רק צריך, שיהיה בגד מכובד שראוי לעמוד איתו לפני אדם חשוב, כגון אם אדם חשוב יכנס לחנותו, בודאי לא יתבייש לעמוד לפניו בבגדי עבודתו.

מובן הוא הדבר שאין להתפלל יחף, אבל האם מותר להתפלל בנעלי בית (כשנמצא בבית) "מודרניים" שיוצא עימם גם מחוף לביתו? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

אם הולכים כן בפני אדם חשוב, מותר

אני מתפלל ערבית יחיד בביתי והתשובה לא ממש ענתה לי כי זה יותר דיבר על תפילה בציבור.
בתפילה בציבור בוודאי שאסור להתפלל יחפים וצריך ללבוש בגדים מכובדים כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים.
אבל כאשר אני מתפלל בביתי יחיד, האם מותר לי להתפלל כאשר אני לובש כפכפים או שמא אני צריך לנעול נעליים בשביל להתפלל ערבית?
ומה בנוגע לבגדים? חייב מכנס שעובר את אורך הברך וכו'? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

גם בבית יש להתפלל בצורה מכובדת. ואם מדובר במקום שהולכים במכנסיים קצרות, אז מותר להתפלל עם מכנסיים כאלה. ויש להזהר שלא יגע ברגליו. (יחוה דעת ח"ד סימן ח).

האם ההלכה מופיעה בספרי מרן? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

מרן זצ"ל כתב בענין דומה, לגבי מכנסיים קצרות. בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ח

לברך יחף, תהילים וכיו״ב כשאדם בביתו, מותר? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

אין להזהר בזה אלא בתפלה, אבל בברכות הנהנין או כשקורא תהלים אין איסור בדבר

האם זהו הדין גם בברכות או רק בתפילה? האם מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה