הלכה ליום ראשון ב' אייר תשפ"ו 19 באפריל 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נהוראי משה בן אושרית

שיחזור לאיתנו במהרה.

הוקדש על ידי

המשפחה מאמריקה

"אמן"

עניית אמן
אמרו רבותינו בגמרא (יומא דף לז.), על מה שנאמר בפסוק: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ", שכך אמר משה רבינו לעם ישראל: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא, אתם, הבו גודל, ופירשו רבותינו (בספרי דברים פסקא שו), שהכוונה היא, שיש לענות אמן אחרי הברכות שמוזכר בהן שם ה'.

וכן מצאנו בספר דברי הימים (א', אז, לו. וכן בתהלים פרק קו), שאחרי שאמר דוד המלך "בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם", ענו כל העם אחריו "אמן", כמו שנאמר, " וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן".

והפליגו רבותינו במעלת עניית "אמן", ואמרו (שבת קיט:), כל העונה אמן בכל כחו (והכוונה בכל כוונתו, או בקול רם), פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים", אל תקרי (תקרא) "אמונים", אלא "אמנים". שעונים תמיד אמן.

חיוב או רשות?
ודבר זה אינו רשות, אלא חובה ממש מצד הדין, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן רטו):

"השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף על פי שלא שמע את כולה, מתחילתה עד סופה, ואף על פי שהוא (השומע) אינו מחוייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן".

ולשון מרן השלחן ערוך, היא ממש לשון הרמב"ם. ואף שיש חולקים בזה, ואומרים שאין חיוב ממש לענות אמן, מכל מקום למעשה, הסכמת הפוסקים היא שהדבר הוא חיוב, כלשון הרמב"ם ומרן השלחן ערוך.

לברך בקול רם
וכתב בספר חסד לאלפים, שאדם הירא את ה', ראוי לו שיהיה זריז וזהיר לברך ברכותיו בקול רם, כדי להיות זוכה ומזכה אחרים שיענו אחריו אמן. אבל אם חושש שיש שם בני אדם שאינם זהירים בעניית אמן, יתכן שעדיף לברך בלחש. ואם יש שם, גם אנשים יראי שמים, וגם אנשים שאינם נזהרים כל כך, עדיף לו לברך בקול רם, והשומע, ישמע ויענה, ועליהם תבא ברכת טוב.

לענות באמצע דבר קללה
וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת כי תשא), שאם אירע לאדם, ששמע ברכה בשעה שהוא אומר "שהם משתחוים להבל וריק", לא יענה אמן על הברכה, שלא יהיה נראה כמודה בעבודת אלילים חס ושלום.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמוד רמז), כתב לפקפק בדברי רבינו יוסף חיים, שהרי סוף סוף, בשמים, הקדוש ברוך הוא יודע היטב שאין כוונתו של אותו אדם לענות אמן על הדברים שאמר, אלא על דברי הברכה ששמע. והוסיף, שביטול עניית אמן הוא דבר חמור מאד, והביא בזה את דברי הזהר הקדוש. ומכל מקום סיים, שראוי להזהר בדבר, להקדים מעט ולענות אמן, או למהר ולהמשיך באמירת "ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים", ואז יוכל לענות אמן בלי חשש.

השומע דרך טלפון
והשומע ברכה מחבירו דרך הטלפון, כתבו האחרונים שצריך לענות אחריו אמן. (יחוה דעת ח"ב סימן סח). ואף שיש חולקים בדבר, מכל מקום כן הוא העיקר הלכה למעשה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה