הלכה ליום שני כ' אדר תש"פ 16 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לישוב הדעת ופרנסה טובה ושמחה חיים עבור

צמח בן ציונה

הוקדש על ידי

פלוני

בעל ואשה עם מנהגים שונים

שאלה: זוג נשוי שהאשה והבעל הם מעדות אחרות, כגון ספרדים ואשכנזים, כיצד עליהם לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש בהם חילוקי מנהגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר "כשר" שאינו "גלאט- חלק" וכדומה?

רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם שהיה גר במקום שנוהגים בו כמה מנהגים להקל ולהחמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין להקל, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, שאז רשאית האשה לנהוג היתר כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו אדם שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר.

וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיוביו, משום שאשתו כגופו בכל הדברים, ונפטרת ממנהגי קהילת בית אביה, "ודבר פשוט הוא שלא יהיו שניים מסובין (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקין במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם.

וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בפני קבוצה מצומצת בענין הנ"ל, והיתה שם אשה מכובדת מבנות משפחתו, והיא החלה לטעון בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי "מי אמר שהנשואין נחשבים כאילו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר להיפך"? ומרן הסביר לה את הדברים היטב, עד שהיא נתרצתה והסכימה, כי באמת מתאים יותר לומר שהאשה תנהג כמנהגי בעלה. והנוכחים התפלאו כיצד מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם.

ארץ ישראל נחשבת "אתריה דמרן", כלומר, מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ"ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכנזי, אף על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ולמשל, עליה להימנע מבישול אורז וקטניות בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל "אתריה דמרן", אין האשה נחשבת לאדם שעקר (עזב) לגמרי ממקומו הקודם ובא למקום אחר, אלא רשאית לאכול אורז וקטניות בבית הוריה אף לאחר נישואיה, וכדעת מרן, מרא דארעא דישראל. וכמו כן אינה רשאית להקל באכילת בשר "כשר" שאינו "חלק" "גלאט", משום שמנהג ארץ ישראל על פי הוראת מרן הקדוש, להימנע מאכילת בשר שאינו "חלק", וכדעת רוב הראשונים, ואף שמנהג האשכנזים אפילו בארץ ישראל להקל באכילת בשר שאינו "חלק", מכל מקום זו שכבר זכתה לנהוג בזה כדעת מרן, אינה נפטרת ממנהג זה בנישואיה עם בעל אשכנזי, אלא עליה להמשיך בחומרת מרן בזה.

ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בעלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, והם גרים בארץ ישראל, שאז יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה,
אישה ספרדיה שהתחתנה עם אשכנזי, צריכה לנהוג בהלכות שבת כמו בעלה או שהיא תנהג כמו הספרדים בדברים שלא גורמים למריבות?
תזכו למצוות!!! ב' תמוז תשפ"ב / 1 ביולי 2022

תנהג כמנהג האשכנזים מלבד שלושה דברים, שאם היא תרצה ואין מחלוקת, יכולה להמשיך בנוסח הספרדים, ועוד, שתשתדל לאכול רק בשר חלק, והיא רשאית לאכול קטניות בפסח בבית הוריה,

 

ספרדיה שהתחתנה עם אשכנזי האם יכולה לפי זה לנהוג בהלכות נדה כשו"ע? מה דעת הרב עובדיה זצ"ל בזה? כ"ט שבט תשפ"ב / 31 בינואר 2022

עליה לנהוג כמנהגי האשכנזים. תבורכו,

בענין אשה נשואה ואיך תתנהג. חשבתי מכמה זמן שלכאורה ספרדיה שנשואה לאשכנזי גם תמשיך לברך על נרות ש"ק קודם ההדלקה. בין שהיא בא"י ובין בחו"ל משתי טעמים אחד חשש ברכה לבטלה אם מברכת אח"כ וכדעת מרן הב"י וגם שהיות שזה דבר פרטי ולא בשולחן עם אחרים (אין שייך טעם הרשב"ץ). מה דעת כבודך? כ"ב אדר תש"פ / 18 במרץ 2020

בודאי שתמשיך לברך קודם ההדלקה, והרי אפילו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הורה לרעייתו לנהוג כן בארץ ישראל.

והנה לפי דבריכם אישה ספרדיה שנישאת לאשכנזי יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה בגלל שמרן דאתרא הוא בעל השולחן ערוך ואם כן מדוע אני אשכנזי שגר באותו מקום חייב להמשיך לנהוג מנהג אשכנז ולא יכול לשנות מנהגי לעולם? כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

משום שהאשכנזים בבואם ארצה המשיכו במנהגיהם, וסמכו על דעת רבותיהם שכיון שבאו רבים יחד ויש להם בית דין משלהם, לכן אינם כפופים לדעת מרן. ומאחר והמשיכו במנהג איסור אכילת קטניות, הרי שנאסרו בזה גם לדעת מרן השלחן ערוך. (יש רק מעט דברים יוצאים מן הכלל שבהם האשכנזים קיבלו עליהם את הוראות הספרדים, ובכללם, שהאשכנזים בארץ ישראל אינם מניחים תפילין בחול המועד, שלא כמנהגם בחוץ לארץ. וכן קיבלו את זמני היום ושיעורי המידות לפי מנהגי הספרדים).

כשהדבר יגיע לאכילת בשר עשויה להיות מחלוקת ,מה תעשה אז האשה ? (מדוברבספרדיה) כ"א אדר תש"פ / 17 במרץ 2020

אם בעלה מתקוטט על דבר זה, הרי עדיין יש ספק שמא הבשר שלפניה הוא חלק, ולכן תוכל לסמוך על ספק, שמא הבשר הוא חלק, ואף אם אינו חלק שמא הלכה כהרמ"א.

כמובן שאיני חולק על הדברים אולם אם בשלום בית עסקינן אז מה עושים עם הסיפא של המאמר? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

הטעם שאין אנו מיקלים בזה לענין בשר חלק, משום שדעת רוב הראשונים שאין להקל בזה, ואפילו לאשכנזים נהגו להקל בזה, רק משום דוחק השעה, שלא היה להם בשר אחר.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה