הלכה ליום שני י"ז ניסן תשפ"ב 18 באפריל 2022

ההלל בימי הפסח

שאלה: האם יש לברך על ההלל בימי חול המועד פסח? והאם בשבת חול המועד יש לסיים בברכה שבתפלת העמידה ובהפטרה "מקדש השבת וישראל והזמנים", או יש לסיים רק מקדש השבת?

תשובה: לגבי אמירת ההלל. מבואר בברייתא במסכת ערכין (דף י.), שבימי חג הסוכות, אומרים בכל יום הלל שלם בברכה. ואילו בחג הפסח, אין אומרים הלל שלם בברכה, אלא ביום טוב ראשון של פסח, אבל בכל ימי חול המועד אין לומר הלל שלם, אלא אומרים אותו בדילוג (כמו שמסודר בסידורים ובמחזורים) בלא ברכה.

ובגמרא שאלו, במה שונה חג הסוכות, שאומרים בו הלל בכל יום ויום, ואילו בחג הפסח אין אומרים הלל שלם בכל יום ויום? והסבירו בגמרא, שבחג הסוכות, בכל יום ויום היו מקריבים קרבן שונה (בכל יום היו ממעטים במספר הפרים שהיו מקריבים), ולכן היו אומרים עליו הלל בכל יום ויום, אבל בימי חג הפסח, אין חילוק בין הקרבנות, ולפיכך לא היו אומרים הלל שלם אלא ביום הראשון בלבד.

ויש לבאר בזה, שהאדם מצד עצמו, היה די לו לומר הלל פעם אחת. ואין טעם שיחזור שוב ושוב על ההלל. אבל עם השתנות הזמנים, משתנה גם האדם במקצת, וראוי לו לספר שוב בטובותיו של ה' יתברך, שגם הטובות שלו יתברך משתנות מזמן לזמן. ולכן בימי חג הסוכות שהם שונים זה מזה, שייך לומר בכל יום ההלל. מה שאין כן בימי חג הפסח, שהם דומים ליום אחד ארוך. לכן אין לומר בהם ההלל שלם בכל יום. אלא ביום הראשון בלבד. (עיין מהרש"א ברכות י.).

ולפיכך פסק מרן רבינו יוסף קארו בשלחן ערוך (סימן תצ ס"ד) שבכל ימי הפסח קוראים את ההלל בדילוג. מלבד ביום הראשון. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (חלק שני עמוד קטז) כתב, שאין לומר הלל שלם אלא ביום טוב ראשון של הפסח בלבד. ולכן בכל ימי חול המועד אין לברך על ההלל, אלא ביום הראשון בלבד.

ולענין חתימת הברכה בתפלות השבת של חול המועד. מבואר בפוסקים שרק ביום טוב ראשון ואחרון של פסח וסוכות, וכן בחג השבועות, יש לסיים "מקדש ישראל והזמנים", ואם חל יום טוב בשבת, יש לסיים "מקדש השבת וישראל והזמנים". אבל בשבת של חול המועד, יש לסיים "מקדש השבת" בלבד. וכן בברכת ההפטרה יש לסיים "מקדש השבת". אבל בתפלת המוסף מסיימים, מקדש השבת וישראל והזמנים. (חזון עובדיה שם).

(אבל בלאו הכי השנה, התשפ"ב, אין לנו שבת חול המועד פסח).

שאלות ותשובות על ההלכה

קצת הופתעתי לראות שההלכה היומית בעניין ברכה לפני הלל לא הזכירה את מנהג האשכנזים שאכן אומרים ברכה לפני הלל לאורך כל פסח. ל' ניסן תשפ"ב / 1 במאי 2022

באמת זה לא בסדר. זו טעות. תודה על ההערה.

האם אשה ספרדית מברכת על ההלל בחג הסוכות ט"ו תשרי תשפ"ב / 21 בספטמבר 2021

למנהג הספרדים אשה לא תברך על ההלל, מלבד ההלל של ליל פסח. חג שמח,

חג שמח ,לגבי אכילת מאכלים מקמח מצה. אם אני מקפיד לאכול כל החג מצה שמורה מכונה, האם עלי להקפיד גם לא לאכול מאכלים מקמח מצה שמורה עבודת מכונה? י"ח ניסן תשפ"א / 31 במרץ 2021

כן, אין חילוק בין הדברים. חג שמח,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה