שאלה: האם יש להסמיך את ברכת אלוקי נשמה בבוקר לברכת אשר יצר?
(ברכת "אשר יצר" מברך מי שעשה צרכיו, אחר שיוצא מבית הכסא ונטל (או רחץ) ידיו כדין. ואין לברך ברכת אשר יצר בבוקר אלא אם עשה צרכיו.)
בבריתא במסכת ברכות (דף מו.) שנינו, שכל הברכות פותחות במילה "ברוך". כמו לדוגמא ברכת "בורא פרי העץ", הרי היא פותחת במילה "ברוך". ויש טעם בדבר. ולפיכך עולה לכאורה השאלה אודות ברכת "אלוקי נשמה" הנאמרת בכל בוקר, מדוע אינה פותחת במילה "ברוך"?
ואמנם רבינו הרא"ש כתב בתשובה, שמכיון שברכת אלוקי נשמה אינה פותחת במילה "ברוך", לכן יש לאומרה מיד אחרי ברכת "אשר יצר", משום שברכת אלוקי נשמה צריכה להיות סמוכה לברכת אשר יצר, כאילו היא המשך לברכת אשר יצר שהיא פותחת במילה "ברוך".
אמנם רבינו ה"בית חדש" כתב, שאין כוונת הרא"ש לומר, שיש חיוב מצד הדין להסמיך את ברכת אלוקי נשמה לברכת אשר יצר, אלא יש בדבר מידת זריזות וחסידות.
לכן מעיקר הדין, אין חובה להסמיך ברכות אלו זו לזו, וכמו שכתבו התוספות במסכת ברכות (דף מו ע"א, ד"ה כל הברכות) בזו הלשון: אלקי נשמה למה אינה פותחת בברוך? והרי אינה סמוכה לברכת אשר יצר! שהרי יש אדם שכלל לא מברך "אשר יצר בבוקר", (הכוונה למי שלא עשה צרכיו).
ומסבירים התוספות: וצריך לומר שהואיל ואינה אלא הודאה בעלמא (כלומר אין עיקרה ברכה אלא הודאה) משום הכי (משום כך) אינה פותחת ב"ברוך".
וכן להלכה פסקו הטור ומרן השלחן ערוך בזו הלשון: "ברכת אלקי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה, וברכות ההודאות אינן פותחות בברוך". וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אלא שהביא את דברי הפוסקים והמקובלים הסוברים שיש להסמיך את ברכת אלקי נשמה לברכת אשר יצר, ולכן כתב שטוב ונכון לסמוך ברכות אלו זו לזו כדי לחוש לדעת הפוסקים הסוברים כן.
ולסיכום: מעיקר הדין אפשר לברך את ברכות "אשר יצר" ו"אלוקי נשמה" בנפרד. אך לכתחילה טוב ונכון לברכתן בזו אחר זו תיכף ומיד.
