הלכה ליום רביעי י"ז אלול תשפ"א 25 באוגוסט 2021

פרטים בענין הליכה לפני המתפלל. מעשה בראש ישיבת חברון

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים, שאסור לשבת בסמוך לאדם המתפלל (תפילת העמידה). וכמו כן אסור לעבור או לעמוד כנגד פני המתפלל.

לעבור לפני המתפלל, כדי להתפלל
דבר מצוי מאד, שאדם בא לבית הכנסת, והציבור עומדים שם בתפילה, וברצונו לעבור כנגד פני המתפללים כדי להתפלל בעצמו. והנה הדבר ברור שאסור לו לעבור לפניהם, אלא עליו להמתין עד שיסיימו את תפילתם, ואז יוכל לעבור ולגשת למקומו. אך השאלה הנשאלת היא האם יש להקל בזה לצורך תפילה בציבור, שיודע אותו האדם שבכדי להתפלל עם הציבור הוא נאלץ לעבור לפני מתפללים אחרים, בכדי שיהיה גם לו מקום לעמוד.

ובשו"ת יד אליהו כתב לדון בזה, לפי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" (מצות עשה דוחה מצות לא תעשה), שמכיון שהאיסור לעבור לפני המתפלל הוא איסור לא תעשה מדרבנן, שאסרו לעבור לפני המתפלל, ומצות תפילה בציבור אף היא מצוה מדרבנן, לכן לכאורה יוכל אותו אדם לעבור כנגד המתפללים, לעבור על איסור לא תעשה מדרבנן, שהוא נדחה מפני מצות עשה דרבנן להתפלל במנין.

אולם למעשה כתב שאין להקל בזה, שהרי כל הדין ש"עשה דוחה לא תעשה", הוא דוקא כאשר בשעה שעובר על הלא תעשה מקיים את העשה, אבל באופן כזה, שהוא עובר על הלא תעשה ועובר לפני המתפללים, ורק אחר כך הוא נעמד להתפלל במנין, נמצא שבשעה שעבר על הלא תעשה לא היה כאן קיום עשה. ולכן אין להקל בזה.

ובספר הלכה ברורה כתב לדחות את ההיתר בזה מטעם נוסף, שאין הדבר ברור כלל שתפילה במנין נחשבת למצות עשה מדרבנן, ולכן בודאי שאין מצוה זו דוחה את האיסור לעבור לפני המתפללים.

אולם לצורך השלמת מנין לאחרים, (מצוי במקומות בהם מתקיימים כמה מנינים) כאשר אין שם אלא תשעה מתפללים, והוא צריך לעבור לפני מתפללים אחרים בכדי להגיע למקום שבו ממתינים לו להשלמת מנין, מכיון שהשלמת המנין היא מצוה של הרבים, הרי היא דוחה את האיסור לעבור לפני המתפללים, ורשאי לעבור עד שיגיע למקום שהוא צריך להשלים שם מנין.

כלוב של זהב
ובדרך אגב נזכיר מעשה, שבישיבת "חברון" היה בחור אחד שהיה מאריך מאד בתפילתו בדביקות, והיה מסיים תפילתו כחמש דקות אחרי סיום התפילה כולה. אותו בחור לא שת לבו לכך, שמכיון שהוא עומד בסמוך לדלת היציאה מבית המדרש, הרי הוא מפריע לציבור החפץ לצאת מבית המדרש, שאינם יכולים לעבור על פניו, והם נאלצים לפנות לדלת אחרת. ובכך הוא גם מכשיל את אותם שאינם זהירים באיסור זה, שהיו עוברים על פניו בלית ברירה.

פעם אחת, נזדמן שהגאון ראש הישיבה רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל בא לצאת בעצמו מאותה הדלת שהבחור היה מתפלל בסמוך אליה. ומכיון שראה שעומד שם בחור ומתפלל, נאלץ להמתין עד שיסיים תפילתו בכדי שיוכל לעבור. כשסיים הבחור את תפילתו, פנה אליו ראש הישיבה ואמר לו: קשרת אותי בשרשראות של זהב, שאני שמח שאתה מתפלל בדבקות, אבל מצטער שאתה מפריע לאחרים לצאת מבית המדרש. מיד הבין הבחור את כוונת הרב, וקבע לו מקום אחר לתפילתו.

ולסיכום: אסור לעבור לפני מתפללים אחרים אפילו אם הוא צריך לעבור לפניהם על מנת שיוכל להתפלל במנין. אך אם הוא נאלץ לעבור שם כדי להשלים מנין, שחסר רק הוא בכדי להשלים למנין עשרה, מותר לו לעבור בפני המתפללים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי תפילה בחיק הטבע, מה המרחק שמותר לעבור לפני המתפלל? י' ניסן תשע"ט / 15 באפריל 2019

אין בזה הבדל בין בית הכנסת לתפלה במקום אחר

לא הבנתי את סיכום ההלכה. איך התחילו עמידה כשלא היה מניין? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

כשיש חדר שמתפללים בו, וממנו עוברים לחדר אחר שכעת רוצים להתפלל. ויש עוד דוגמאות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה