הלכה ליום ראשון כ"ט סיון תש"פ 21 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

בנוסף לעילוי נשמת סבתי סבתא רחל בת מרדכי ז"ל שתהא נשמתם צרורה בצרור החיים, בגן עדן תהא מנוחתם יחד עם שאר הצדיקים והצדקניות, יהי רצון שיזכו לקום במהרה בתחיית המתים יחד עם שאר מתי עמך ישראל, אמן!

הוקדש על ידי

יואב

שאלה: האם ישנו איסור לעסוק בתורה לבד, וחייבים ללמוד עם חברותא?

תשובה: רבותינו בגמרא במסכת תענית (דף ז.) דרשו על הפסוק שנאמר בספר ירמיהו "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ", חרב (כלומר דין מיתה) על אותם העוסקים בתורה "בד בבד", ביחידות, בלי חברותא. ולא עוד אלא שנעשים טפשים, שנאמר "ונואלו", ולא עוד אלא שחוטאים. עד כאן דברי הגמרא.

ומכאן שמעיקר ההלכה, אסור היה לעסוק בתורה בקביעות לבד, משום שלימוד התורה הוא דבר מורכב, ויש בו כמה דרכים לפרש בכל ענין ודבר, ואדם העוסק בתורה לבדו, עלול לבוא לידי טעות, והטעות הולכת ומשתרשת בו, עד שטועה בכל דרכו בלימוד התורה, ומטעה אחרים אחריו. לכן אסור ללמוד בתורה בקביעות, אלא עם חבר, שמציל את הלומד מכל מכשול.

אולם כתבו המפרשים, שבזמן הזה שמצויים ביד על אחד ואחד ספרים רבים, שמבארים כל ענין ודבר, ומביאים כמה צדדים לפרש, הרי שלא שייך עוד האיסור ללמוד לבד, כי אפילו אם יטעה הלומד, בכל אופן יעמוד על טעותו, מתוך הספרים. והרי הספרים נעשים כמו חברים של הלומד, ששם הגיונו בהם. וכן היה דורש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) ברבים, שהלומד בלילה, אף על פי שלא ימצא לו חבר ללמוד איתו, אין בדבר חשש איסור, מאחר ומעיינים בספרים, והם הם רבותינו וחבירנו. (וכמו שכתב בספרו הליכות עולם חלק שמיני בסופו).

גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו גנזי חיים הביא סמך לדבר, ממה שפירש המהר"ם מינץ את מאמר רבותינו "וקנה לך חבר", שהכוונה לספרים, הנכתבים בקנה, והם לנו חברים.

והוסיף על כך הגאון יעב"ץ (רבי יעקב עמדין בן צבי, בננו של החכם צבי), בהקדמה לסידורו, שהלומדים בארץ ישראל, לא שייך בהם איסור זה, מאחר והאויר של ארץ ישראל מחכים את הלומדים בה. ובזכות החכמה היתירה שיש לבני ארץ ישראל, רשאים ללמוד בה לבדם.

אולם למעשה יש להזהר בדבר, משום שאף שתלמידי חכמים היודעים ובקיאים בלימוד רשאים ללמוד לבדם, אין זו דרך ישרה לכל אדם, כי באמת מי שבראשית דרכו לומד לבדו, עלול בנקל לבוא לידי שיבוש. ולכן גם מרן רבינו זצ"ל היה מעיר לאנשים צעירים שלא ילמדו לבדם, פן יטעו בלימודם, ורק לעתים רשאים ללמוד לבדם. (וכמו שכתבנו בזה בספר אביר הרועים ח"א עמוד 141).

ובפרט בעלי בתים, הקובעים עתים לתורה, שעליהם להקפיד מאד, וכן על נשותיהם חובה קדושה לעורר אותם, שילכו ללמוד תורה מפי רב תלמיד חכמים ירא אלקים, שיורה להם נכונה, את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ועל ידי זה יזכו לרוב טובה בעולם הזה ובעולם הבא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה