הדפס הדפס סופגניות ועוגות מקמח מצה הודעה חשובה לקוראי ההלכה היומית - ברצונינו להביא לידיעת הציבור לצורך הסרת מכשול, כי דעתו של מרן הרב שליט"א בענין תרומת אברים, לא השתנתה כלל מנוסח הפסק שחתם עליו בשנת תשכ"ז, כי אין להתיר השתלת אברים מן המת, (וכל שכן מן המת מוות מוחי), אלא במקרה של פיקוח נפש מיידי, ועל פי הוראת גדולי הדור לכל מקרה לגופו. וכן נמסר לנו מפי הגאון הראשון לציון רבי שלמה משה עמאר שליט"א. וכל מה שנתפרסם בימים אלו בתקשורת כאילו יש שינוי בעמדת הרבנים בנושא זה, אינו נכון כלל. וכמו כן דעת מרן הרב שליט"א, כי אין לחתום על כרטיס תרומת אברים (אדי) בשום אופן. ושומע לנו ישכון בטח. וה' יגדור פרצות עמו ישראל. ישנם פוסקים (הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ועיין משנה ברורה סימן תנ"ח סק"ד) שסוברים, שאסור לשרות מצה שאפויה כבר בתוך מים, משום שהם חוששים שמא נשאר גרגר קמח שלא נאפה, וקמח שלא נאפה שבא במגע עם מים מחמיץ.אך רוב הפוסקים סוברים שמותר לאכול מצה שרויה בפסח לכתחילה, וכן אנו נוקטים בלי שום חשש.ולפיכך נראה שמותר גם לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שעושים ממצות טחונות) עם מים ולעשות ממנו סופגניות ועוגות, שהרי קמח אפוי שוב אינו מחמיץ.אך אחד מגאוני ספרד, רבי חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין" שאנשים יראו עוגות כאלו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויחשבו שמותר לעשות בפסח עוגות מקמח רגיל.אבל "הפרי חדש" (הגאון רבי חזקיה די סילווא תי"ט – תנ"ח) כתב להקל בזה. וכן כתב הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) ב"ערך השולחן" (סימן תס"א סק"ג) לחלוק על "הכנסת הגדולה", משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך באופן כזה, ואנחנו אין לנו לגזור גזירות מדעתינו, וכן כתבו עוד הרבה פוסקים.
ברכת ברקים ורעמים הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ...... לקריאת ההלכה
שניים מקרא ואחד תרגום שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי...... לקריאת ההלכה
פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר...... לקריאת ההלכה
רעמים בלילה – ברכה אחת בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ...... לקריאת ההלכה
שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים? תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע...... לקריאת ההלכה
נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה...... לקריאת ההלכה
לברך לאחר ניגוב הידים שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ...... לקריאת ההלכה
הושענא רבה גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ...... לקריאת ההלכה