הלכה ליום חמישי ט' כסלו תשס"ז 30 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

האם שייכים מושגים של קניה ומכירה בעניינים רוחניים.

בהלכות הקודמות נתבאר שאדם המחזיק מבחינה כלכלית באנשים אחרים הלומדים, נחשב לו הדבר כאילו הוא לומד בעצמו. (אולם אינו רשאי ליבטל לגמרי מן התורה כמו שהזכרנו.)

נאמר בשיר השירים "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו". (ועניין האהבה הנזכרת היא אהבת ה' ומצוותיו.) ובגמרא במסכת סוטה (כא.)  שאלו, מאי בוז יבוזו לו? (כלומר באיזה אופן אם ייתן אדם מממונו תמורת תורה ומצוות בוז יבוזו לו,) ועונה הגמרא, כהלל ושבנא. ומסבירה הגמרא, כי הלל ושבנא אחים היו, שבנא עסק בסחורה והתעשר מאד, ואילו הלל עסק בתורה מתוך עוני עצום, לבסוף נתמנה הלל נשיא על ישראל, בא אליו שבנא ואמר, הבה נחלוק יחדיו את רכושי ואת חלקך בעולם הבא בזכות התורה שלמדת, יצאה בת קול ואמרה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. ועוד אמרו בגמרא שרבי יוחנן היה גם כן עני, והיה עוסק בתורה, והנשיא היה מפרנסו ומספק כל צרכיו בזמן שהיה עוסק בתורה, ועל כך לא נאמר "בוז יבוזו לו" משום שהנשיא לא בא לרבי יוחנן אחרי שלמד וביקש לקנות בכסף זכות תורתו, אלא היה מפרנסו ומתוך כך יכול היה רבי יוחנן לשקוד בתורה, והרי זה כשכר כל מחזיק ביד תלמידי חכמים, שאינו בבחינת "קניית זכות רוחנית בכסף" אלא בבחינת סיוע להרבות תורה בעולם אשר אין מעלה למעלה ממנה.

ועל פי דברי הגמרא פסק רבינו ירוחם, שהעוסק בתורה יכול להתנות עם האיש הבא להחזיק בו קודם שיעסוק בתורה שייטול חלק מלימודו, כמו יששכר וזבולון, אבל אחר שעסק בתורה כבר, ובא לתת חלק מלימודו עבור ממון, אינו כלום, שעל זה נאמר, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. והביא דבריו מרן הבית יוסף, וכן פסקו הרמ"א והש"ך.

והגאון ההפלאה (רבי פינחס הלוי איש הורויץ) כתב, יש חושבים, שעל ידי החזקתם בתלמיד חכם, הם קונים ממנו חלק מתורתו, כדרך שאר משא ומתן, אולם חלילה מלחשוב כן, וכי ימכור תלמיד חכם אפילו שעה אחת מחלקו מחיי העולם הבא, אשר הוא יפה מכל חיי העולם הזה, וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי העולם הזה. ומה שאמרנו שיש שכר למחזיקים ביד לומדי תורה, אין זה מחמת שקנו זכות לעולם הבא מן החכם בממון, אלא שהמחזיק ביד לומדי תורה מקבל שכרו מאת הקדוש ברוך הוא, ואין לזה שום שייכות לשכרו של התלמיד חכם. (והארכנו בזה בהלכה הקודמת)

וככל הדברים האלה כתב גם כן רבינו האי גאון, כי אין שכר המצוות דבר שהזוכה בו יכול להקנותו לאחר, והוסיף כי מי שבאמת הלך ומכר לאחר חלק מחלקו לעולם הבא, לא רק שבודאי לא מכר כלום, אלא שגם יש לומר שהפסיד את חלקו לעולם הבא, לפי שזלזל בשכרו והשתמש בו כקרדום לאכול בו לחם.

ולפיכך כאמור אסור לעשות עניינים של מקח וממכר בשכר המצוות, שלא רק שאין בשכר המצוות שייכות לקניה ומכירה, אלא אף יש בכך משום זלזול חמור בשכר המצוות שנותן ה' יתברך. ולכן המסייע בידי לומדי תורה, צריך שיסייע בידם בעת לימודם ויחשב לו הדבר כמו שלומד תורה, ואם מסייעם אחר תלמודם לא יחשוב לקנות בזה משכרם על לימודם שעבר, אלא יחשוב שעושה בכך מצוה כמו שאמרו רבותינו, שיש מצוה לגרום הנאה לתלמידי חכמים, אבל אין הדבר נחשב כאילו לומד תורה בעצמו, אלא אם מתוך תמיכתו הם מתפנים מטרדת הפרנסה ושוקדים בתורה הקדושה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה