הלכה ליום חמישי ט' כסלו תשס"ז 30 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

האם שייכים מושגים של קניה ומכירה בעניינים רוחניים.

בהלכות הקודמות נתבאר שאדם המחזיק מבחינה כלכלית באנשים אחרים הלומדים, נחשב לו הדבר כאילו הוא לומד בעצמו. (אולם אינו רשאי ליבטל לגמרי מן התורה כמו שהזכרנו.)

נאמר בשיר השירים "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו". (ועניין האהבה הנזכרת היא אהבת ה' ומצוותיו.) ובגמרא במסכת סוטה (כא.)  שאלו, מאי בוז יבוזו לו? (כלומר באיזה אופן אם ייתן אדם מממונו תמורת תורה ומצוות בוז יבוזו לו,) ועונה הגמרא, כהלל ושבנא. ומסבירה הגמרא, כי הלל ושבנא אחים היו, שבנא עסק בסחורה והתעשר מאד, ואילו הלל עסק בתורה מתוך עוני עצום, לבסוף נתמנה הלל נשיא על ישראל, בא אליו שבנא ואמר, הבה נחלוק יחדיו את רכושי ואת חלקך בעולם הבא בזכות התורה שלמדת, יצאה בת קול ואמרה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. ועוד אמרו בגמרא שרבי יוחנן היה גם כן עני, והיה עוסק בתורה, והנשיא היה מפרנסו ומספק כל צרכיו בזמן שהיה עוסק בתורה, ועל כך לא נאמר "בוז יבוזו לו" משום שהנשיא לא בא לרבי יוחנן אחרי שלמד וביקש לקנות בכסף זכות תורתו, אלא היה מפרנסו ומתוך כך יכול היה רבי יוחנן לשקוד בתורה, והרי זה כשכר כל מחזיק ביד תלמידי חכמים, שאינו בבחינת "קניית זכות רוחנית בכסף" אלא בבחינת סיוע להרבות תורה בעולם אשר אין מעלה למעלה ממנה.

ועל פי דברי הגמרא פסק רבינו ירוחם, שהעוסק בתורה יכול להתנות עם האיש הבא להחזיק בו קודם שיעסוק בתורה שייטול חלק מלימודו, כמו יששכר וזבולון, אבל אחר שעסק בתורה כבר, ובא לתת חלק מלימודו עבור ממון, אינו כלום, שעל זה נאמר, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. והביא דבריו מרן הבית יוסף, וכן פסקו הרמ"א והש"ך.

והגאון ההפלאה (רבי פינחס הלוי איש הורויץ) כתב, יש חושבים, שעל ידי החזקתם בתלמיד חכם, הם קונים ממנו חלק מתורתו, כדרך שאר משא ומתן, אולם חלילה מלחשוב כן, וכי ימכור תלמיד חכם אפילו שעה אחת מחלקו מחיי העולם הבא, אשר הוא יפה מכל חיי העולם הזה, וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי העולם הזה. ומה שאמרנו שיש שכר למחזיקים ביד לומדי תורה, אין זה מחמת שקנו זכות לעולם הבא מן החכם בממון, אלא שהמחזיק ביד לומדי תורה מקבל שכרו מאת הקדוש ברוך הוא, ואין לזה שום שייכות לשכרו של התלמיד חכם. (והארכנו בזה בהלכה הקודמת)

וככל הדברים האלה כתב גם כן רבינו האי גאון, כי אין שכר המצוות דבר שהזוכה בו יכול להקנותו לאחר, והוסיף כי מי שבאמת הלך ומכר לאחר חלק מחלקו לעולם הבא, לא רק שבודאי לא מכר כלום, אלא שגם יש לומר שהפסיד את חלקו לעולם הבא, לפי שזלזל בשכרו והשתמש בו כקרדום לאכול בו לחם.

ולפיכך כאמור אסור לעשות עניינים של מקח וממכר בשכר המצוות, שלא רק שאין בשכר המצוות שייכות לקניה ומכירה, אלא אף יש בכך משום זלזול חמור בשכר המצוות שנותן ה' יתברך. ולכן המסייע בידי לומדי תורה, צריך שיסייע בידם בעת לימודם ויחשב לו הדבר כמו שלומד תורה, ואם מסייעם אחר תלמודם לא יחשוב לקנות בזה משכרם על לימודם שעבר, אלא יחשוב שעושה בכך מצוה כמו שאמרו רבותינו, שיש מצוה לגרום הנאה לתלמידי חכמים, אבל אין הדבר נחשב כאילו לומד תורה בעצמו, אלא אם מתוך תמיכתו הם מתפנים מטרדת הפרנסה ושוקדים בתורה הקדושה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה