הלכה ליום שלישי כ"ג אב תשפ"ד 27 באוגוסט 2024

הסכם "יששכר וזבולון"

נאמר בתורה (בראשית מט) "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון, יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים".

ופירשו רבותינו במדרש, שזבולון היה עוסק בסחורה, ומביא סחורות באוניות ומוכרם, ולבסוף היה חולק את רווחיו עם יששכר, ונותן לו את כל צרכיו, כדי שיהיה יששכר שקט ופנוי לעסוק בתורה. וזהו שנאמר "יששכר חמור גרם", שהיה נושא עליו את עול שקידת ועמל התורה כל ימיו, ולא היה עוסק בענייני העולם כדרך רוב בני האדם.

וכן מה שנאמר אודותיו "הרובץ בין המשפתים", פירשו רבותינו, אלו תלמידי יששכר היושבים לרגליו ללמוד תורה. לכן כשבא משה רבינו לברך את שבטי ישראל לפני מותו, הקדים לברך את זבולון לפני יששכר, שנאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", שאלמלא זבולון לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שאם אין קמח אין תורה. וזכה יששכר להעמיד מאתיים ראשי סנהדראות. ועל זבולון נאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".

ולפיכך כתב רבינו הטור, שמי שאי אפשר לו ללמוד תורה, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני טרדת הזמן, יחזיק מבחינה כלכלית אחרים הלומדים תורה, ויחשב לו הדבר כאילו לומד בעצמו. ומרן השלחן ערוך גם כן כתב, שמי שאינו יכול ללמוד יספק צרכיהם של לומדי תורה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, העתיק את לשון הטור להלכה. וכן מצינו בגמרא (סוטה כא.), שהיה הנשיא מספק את צרכיו של רבי יוחנן שהיה לומד תורה, לפי שאין ערך כערכה של תורה, כי טוב סחרה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה.

וכתב עוד מרן רבינו זצ"ל, שלמרות הכל, אף המחזיק תלמיד חכם שהוא בבחינת "זבולון", לא יתבטל לגמרי מלימוד תורה, אלא יקבע זמן ללימוד הלכה, לדעת מה יעשה ישראל, ולקיים המצוות, ולשמור השבת כהלכתה, שאם לא ילמוד היאך יקיים?

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הסכם יששכר וזבולון יכול להתקיים בין בעל ואישה? אם כן האם מדובר בהסכם שחייב להיחתם מלכתחילה או שמדובר בהסכם בהתנהגות שכן האישה לוקחת על עצמה חיוב הבעל - פרנסת הבית וברור שהתמורה לכך היא קבלת חלקו בלימוד התורה? ט"ז טבת תשפ"ג / 9 בינואר 2023

בין בעל ואשתו אין צורך בשום הסכם, וההסכם ביניהם והשייכות של האשה בלימוד של הבעל היא הרבה יותר מאשר ביששכר וזבולון. כן כתב בספר אמת ליעקב להגאון רבי יעקב קמינצקי. והדברים מיוסדים על פי דברי רבותינו בגמרא ובכל הפוסקים. תבורכו מפי עליון.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה