הלכה ליום חמישי י"ג אייר תשפ"ו 30 באפריל 2026

שאלה: האם מותר להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת?

שאלה: האם מותר להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת?

תשובה: בנדון הדבקת פלסטר בשבת, עלינו לדון מצד שלושה ענינים שונים:

האחד, מצד איסור רפואה בשבת. שכבר ביארנו לפני כמה חודשים, שאסרו רבותינו לעשות כל דבר של רפואה בשבת, (אלא אם מדובר באדם חולה ממש כמו שביארנו). והפלסטר הרי מיועד לרפאות את המכה.

הענין השני שעלינו לדון בו, הוא מצד איסור תפירה בשבת. כי הדבקת הפלסטר דומה לתפירה האסורה בשבת מן התורה.

והענין השלישי, מצד איסור קורע בשבת. כי לפני שמדביקים את הפלסטר, מפרידים ממנו את הניירות שמכסות את הדבק, ולכאורה יש בזה איסור משום קורע.

אם שייך איסור רפואה בפלסטר
והנה מצד איסור רפואה בשבת, אין איסור כלל בהדבקת פלסטר, כי הדבקת הפלסטר אינה נחשבת כדבר שבא לרפאות את הפצע, שכן עיקר תפקידו של הפלסטר, הוא לשמור על המכה שלא תשרט ושלא יפגעו בה זיהומים. וכמו שכתב מרן הבית יוסף (סימן שכח) בשם הירושלמי, שמותר להניח רטייה על גבי מכה (שנתרפאה), "שאינו אלא כמשמרה", כלומר, הרטייה, התחבושת, אינה מיועדת לרפאות את המכה, אלא לשמור עליה מפני דברים חיצוניים.

ולא נותר לנו לדון אלא מצד איסור תפירה וקריעה בשבת.

תפירה וקריעה בפלסטר
והנה מרן השלחן ערוך (סימן שמ סי"ד) כתב כך: המדביק ניירות הרי זה בכלל מלאכת תופר, וחייב משום חילול שבת. וכן המפרק ניירות דבוקים, הרי זה בכלל מלאכת קורע וחייב משום חילול שבת. (ומדובר באופן שקורע את הניירות לצורך כל שהוא, ולא על מנת לקלקל את האריזה).

ומעתה לגבי פלסטר, גם כן נראה לכאורה שיש בהפרדת הניירות שעליו איסור קורע, ובהדבקתו על הגוף יש איסור משום תופר.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה כתב שאין בזה איסור, לא משום תופר ולא משום קורע. וטעמו, משום שהנייר שהיה דבוק על הפלסטר, לא נועד להשאר דבוק על הפלסטר, שהרי כל מהותו היא כדי שיפרידוהו ויוכלו להדביק את הפלסטר. ולא אסרו מרן השלחן ערוך והפוסקים להפריד ניירות דבוקים, אלא כשנדבקו על דעת להשאר דבוקים תמיד, אבל כל שהודבקו על דעת שיפרידום, מותר. כיון שלא נעשה כן לקיום.

וכן לענין הדבקת הפלסטר, אין בזה איסור משום תופר, משום שאין דין תפירה בגוף האדם, וגם משום שאין איסור תפירה כשעושה כן לזמן מועט. ורק כשמדביק את הפלסטר על מנת שישאר שם תמיד יש בדבר איסור. והביא עוד טעמים וראיות להקל בזה.

לכן למעשה, אדם שנפצע בשבת, רשאי להדביק פלסטר על גבי המכה. ורשאי גם להפריד את הניירות הדבוקים לפלסטר לפני ההדבקה. (חזון עובדיה חלק ג עמוד תג).

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כך מה הדין לגבי מוצרים שיש להם סרט הדבקה קטן כדי לשמור על טריות המוצר כגון שקית של שקדי מרק שמוכרים בסופרים שאחרי שקרועים את השקית מלמעלה עושים מספר קיפולים קטנים ומדבקים את הקיפול לגוף האריזה (השקית) כדי שלא תיפתח עד השימוש הבא?  כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

לא נכון להקל בדבר, אלא בהדבקה שהיא לצורך רפואה, אבל בהדבקת אריזות מזון וכדומה, ובפרט שלפעמים מדביק לזמן מרובה, לא נכון להקל.

דומני שיש להתייחס גם לעצם הפרדת הפלסטרים זה מזה, שכשמוציאים אותם מהחבילה הם דבוקים אחד לשני, ולכאורה יש בזה מחתך. לא כן? כ"ז חשון תש"פ / 25 בנובמבר 2019

נכון. אין להפרידם זה מזה על פי הסימון. כלומר, יש להוציא פלסטר בלי להפריד את האריזות.

 

כתבתם שמותר להדביק פלסטר וכו'. ולכאורה, אם מדביק על גבי הפלסטר עצמו, הרי זה הדבקה לעולם, ויהיה אסור. ט"ו חשון תש"פ / 13 בנובמבר 2019

באמת כמה אנשים שלחו את ההערה הזו. (ולפי זה גם יהיה אסור להדביק את החיתולים לפני שמשליכים אותם לאשפה, כמו שכתב רש"י בסוכה לג:). וצריך עיון בדבר, שהרי כשקושר אותו, כלומר, כשמדביק את הפלסטר, אינו יודע אם כאשר יסיר אותו יתכן שיפתח אותו לגמרי, כפי שרגילים בדרך כלל. ולכן, גם אם אחר כך ישאיר אותו דבוק, הרי בשעה שעשה את ההדבקה, לא היתה זו הדבקה על דעת שתשאר שם לעולם. וראה בתיקונים לשמירת שבת כהלכתה ובשלחן שלמה (סימן שכח ס"ק מה), שצידד הגרש"ז להקל אפילו כשמדביק את המדבקה על גוף הרטייה, וכן לגבי הדבקת חיתולים חד פעמיים, דן להקל בזה, משום שאין זה נחשב לקיום, ושם כתב לחלק בין קשר של לולב לבין הדבקה זו. ועיין עוד בטל אורות (דף נו:) שכתב שהדבקה על ידי דבק אינה בכלל מלאכת תופר. ועוד יש לעיין בזה. ולמעשה נכון להחמיר שלא להדביק את הפלסטר על גוף הפלסטר אלא אם כן בדעתו לפתוח את ההדבקה לגמרי. ובכלל בענין הדבקת פלסטר, כתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ג שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

מה יהיה הדין בנוגע לטיטול של תינוקות?
האם יש חשש קורע שמחליפים טיטול לתינוק? (בנוגע ל׳כנפיים׳ / סקוטש שבצידי החיתול כשמחליף או כשמלביש) ט"ז טבת תשע"ד / 19 בדצמבר 2013

מותר להשתמש בחיתולים חד פעמיים בשבת, ואין איסור בהדבקתם או בפתיחתם. שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן כד.

בקשר להלכה - להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת, האם יש בעיה עם הוצאה בשבת, במקום שאין עירוב? ט"ו טבת תשע"ד / 18 בדצמבר 2013

מפורש בשלחן ערוך סימן שא שמותר לצאת עם מוך וספוג וכדומה שעל גבי המכה. שאף על פי שאינו מרפא ממש, מכל מקום שימור המכה שלא תשרט, גם הוא בכלל דבר העשוי לרפואה שבטל לגוף ומותר להוציאו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה