הלכה ליום שני כ"ט חשון תשפ"ד 13 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".

עד מתי אפשר לברך?
צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך אלא בסמוך לראייה או לשמיעה כשיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" לראיית הברקים והרעמים, ואם עבר זמן כשיעור זה, לא יברך, אלא ימתין לברק או לרעם אחרים.

האם יברך בשם ומלכות?
נחלקו רבותינו הראשונים, אם יש לברך את ברכות הברקים והרעמים "בשם ומלכות" (כלומר, עם הזכרת המילים ה' אלהינו מלך העולם), שדעת רבינו הראב"ד, שאין לברך ברכות אלו בשם ומלכות, אלא יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, יש לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות, ודחו את דברי הראב"ד מן ההלכה, וכמו שאמרו במסכת ברכות (דף מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה נחשבת לברכה, וכדבריהם פסק מרן רבינו יוסף קארו בשולחן ערוך, שיש לברך ברכות אלו בשם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלוקינו כפי שאנו נוהגים בכל ברכה שאנו מברכים.

דברי "פתח הדביר" ודעת מרן זצ"ל 
והגאון רבי חיים פונטרימולי, מחבר הספר "פתח הדביר", הביא שיש נוהגים לברך על הרעמים ברכת עושה מעשה בראשית בלא הזכרת שם ומלכות, ומתחילה היה תמה על מנהגם זה, שכאמור אינו נכון להלכה, שכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה, אלא שלבסוף כתב ליישב מנהג זה, כי בהיות ועל פי הדין, צריך לברך מיד בהישמע קול הרעם, ואם לא בירך בעת שמיעת קול הרעם, מברך בתוך כדי דיבור של שמיעת הרעם (כלומר תוך כדי שיעור זמן אמירת שלום עליך רבי, כאמור), ולא יותר, ואין הכל יכולים להבחין בדיוק בשיעור זמן זה, וגם יש עוד מחלוקות בענייני ברכות אלו הדורשים בקיאות מיוחדת, לפיכך נמנעו מלהזכיר בברכות אלו שם ומלכות, שלא יבואו לידי הזכרת שם שמים לבטלה. וסיים, שמכל מקום הבקי בהלכה צריך לברך בשם ומלכות כתקנת חז"ל.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, דחה דברים אלו, וכתב שמכיוון שההלכה בעניין זה מפורסמת, וגם לא נדרשת חכמה מיוחדת כדי להבין מהו שיעור זמן זה, לכן יש להורות להלכה כעיקר תקנת חכמינו וכדעת הפוסקים ומרן השולחן ערוך, לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות. וזו אחת ההלכות שמרן זצ"ל קבע לדורות, שיתרגלו כולם לברך ברכת אלו בשם ומלכות, כדעת מרן השלחן ערוך. ודבריו עשו פרי, שרבים שינו ממנהגם בזה, והחלו לברך בשם ומלכות כהלכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אהם הברכה של הרעם קשורה לברכה של הברק דהיינו אם רק שמעתי רעם ולא ראיתי ברק האם אני יכול לברך ב' טבת תשפ"ג / 26 בדצמבר 2022

 

אם שמע רעם ולא ראה ברק, יברך שכוחו וגבורתו מלא עולם. תבורכו,

האם צריך לעמוד בזמן ברכת הרעמים והברקים? ז' חשון תשפ"ב / 13 באוקטובר 2021

אף שיש נוהגים לעמוד, אין חובה בזה. 

האם ציבור מברך על ברקים בחזרת הש"ץ? כ"ב שבט תשפ"א / 4 בפברואר 2021

הרי אפילו בין הפרקים של קריאת שמע יכול לברך, כיון שהיא מצוה עוברת, וכל שכן בחזרת הש"ץ. תבורך,

האם הציבור מברך באמצע חזרת הש"ץ? כ"ב שבט תשפ"א / 4 בפברואר 2021

לא הבנתי את השאלה. הקהל צריכים רק לשמוע את הברכות ולענות אמן, אבל בודאי שאינם חוזרים ומברכים עם החזן. תבורכו מפי עליון,

ידוע היום שהברק והרעם נוצרים באותה שנייה. רק שלקול הרעם לוקח יותר זמן להגיע לאוזן כי מהירות הקול איטית ממהירות האור. מדוע עדיין אנחנו מברכים שתי ברכות נפרדות על כך? האם אין פה חשש לברכה לבטלה? כ"ז תשרי תשפ"א / 15 באוקטובר 2020

הברכה היא על ההתרשמות שלנו מהבריאה. ולא איכפת לנו ממה שהכל נוצר בשנייה אחת, העיקר מתי אני, האדם, מתפעל ממעשי ה'. 

מה תדירות הברכה פעם ביום או מברכים על כל רעם וברק שרואים כמה פעמים ביום כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

 

מברכים רק פעם אחת ביום, אלא אם כן קורה דבר חריג, והשמים מתבהרים לגמרי במשך היום וחוזרים העננים והברקים. (ונוהגים שלא לברך יותר מפעם אחת).  

ראיתי אם איני טועה בשם הרב מאזוז שליט"א שפסק שיש לברך ברכה אחת על הברק והרעם, היות ומיד לאחר הברק יש רעם, מה דעת הגר"ע בנושא?
לכאורה אולי עובר זמן שלום עליך רבי [בד"כ 8 שניות עוברות בין ברק לרעם], ואז אולי פספסנו הברכה על הברק. ד' שבט תשע"ו / 14 בינואר 2016

לדעת מרן זצ"ל ורוב הפוסקים, יש לברך ברכה נפרדת על הרעם ועל הברק, וכמו שכתבנו בהלכה יומית.

הנה כמה שנים נסתפקתי מה הכונה ראית ברקים? כי למעשה בדרך כלל לא רואים הברקים ממש ברקיע השמים, כי לפעמים אדם נמצא בבנין, ואחוריו לחלון, ורואה "אור" היוצא מהברק מול פניו על הכותל שלפניו - ולכן לא ראה הברק עצמו אלא האור היוצא ממנו - וכן בלילה על מטתו אינו "רואה" הברק אלא האור של הברק - האם חייב לברך במקרים הללו? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

מסתבר שאין צורך שיראה הברק עצמו, שהרי כמעט לעולם אינו נראה ממש, כי דרכו להאיר ביום המעונן. וסוף סוף נראה אורו. וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן כא. והביא ראיה לדבריו. ע"ש.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי, ליל יום שישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

הלילה, (ליל יום שישי), נדליק בעזרת ה' נרות חנוכה, שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון.  במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

בענין פדיון הכפרות, כבר ביארנו בשנים קודמות שניתן לעשות כפרות על ידי מעות (כסף), ונוהגים שלוקחים שטר (כמו שטר של עשרים או של חמישים שקלים) מעל ראש המתכפר או המתכפרת, ואומרים "זו חליפתך זו תמורתך זו כפרתך, אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס (ותכנסי) אתה (את) לחיים טובים ולשלום". (כמו שמודפס במחזורי......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

"כל ישראל ערבים זה בזה" (סנהדרין כז:), ואם כך בכל עת, על אחת כמה וכמה, כאשר כל יושבי הארץ שרויים בצרה גדולה, וכמה אלפי משפחות בלחץ גדול, וחיילים צעירים לימים מחרפים נפשם בשדות הקרב, על כל אחד ואחד, אנשים ונשים, מוטלת חובה, לעורר את עצמו לרגש הנכון, להיות שותף בצער הציבור, ולהתפלל לה' ב......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

לרגל המצב הבטחוני, ומידת הדין המתוחה, נזכיר מה שלמדנו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבמצבים הרבה פחות חמורים, תיקן לומר "אבינו מלכנו" לאחר תפילת שחרית ומנחה, כפי שנוהגים בעשרת ימי תשובה, כי גדול כוחה של תפלה זו, וסגולתה רבה להושיע. איך נוכל להתנהל בשלוה כאשר שומעים אנו תיאורים מזע......

לקריאת ההלכה