הלכה ליום ראשון ח' טבת תשפ"ב 12 בדצמבר 2021

נטילת ידיים לאחר ביקור בקברי צדיקים, ועוד

שאלה: האם יש ליטול ידיים לאחר ביקור בקברי צדיקים או בבית הקברות? והאם החיוב הוא דוקא כשמבקרים בבית הקברות, או אפילו לאחר השתתפות בהלוייה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ד) כתב, ש"ההולך בין המתים, צריך ליטול את ידיו". וכן נהגו מימות עולם, שהמבקרים בבית הקברות, נוטלים אחר כך את ידיהם, עם כלי, ונוטלים שלוש פעמים בכל יד לסירוגין, כפי שעושים בנטילת ידיים של שחרית.

טעם הנטילה
ומקור הדברים בדברי המרדכי (ברכות סי' קצד) ושאר הראשונים. אולם טעם נטילת הידיים הזו, שנוי במחלוקת. כי הרמב"ן בתורת האדם (שער האבל עמוד קנו) כתב, שיש ליטול ידיים במים כשיוצאים מבית הקברות, משום שהמים רומזים ליצירת האדם. והסביר את הדברים קצת באריכות. והמאירי (קונטרס בית יד, ה"ד בהלכה ברורה ח"א עמ' ק) כתב, שהטעם הוא משום נקיות בלבד.

ולעומתם כתב המהרי"ל, שטעם הנטילה הוא משום רוח רעה ששורה על הידיים לאחר הביקור בבית הקברות. וכן מוכח מדברי עוד מרבותינו הראשונים. ואף הרמב"ן בסוף דבריו הביא ששמע מפי אחד מרבותיו שיש ליטל ידיים, משום שהם רמז לטהרת הטומאה. עיין שם.

ולפיכך מובן היטב, מה שנהגו שכל הנכנס לארבע אמותיו של הנפטר, נוטל את ידיו. (וכן כתב המגן אברהם סעיף קטן כא). שהרי יש שם טומאת מת. וכן כל המלוים את המת, ששהו בתוך ארבע אמותיו נוהגים שנוטלים את ידיהם.

מי שרק השתתף בהלויה
אבל מי שהשתתף בהלויה, ולא היה מנושאי המיטה, ולא קרב כלל אל המיטה (לתוך ארבע אמותיה, כשני מטר), ולא היה כלל באהל המת, (כלומר, בחדר שהו המת), כתב הרמב"ן בתורת האדם (עמוד קנה) בשם גאון, שאינו צריך ליטול את ידיו כלל. ורק אם נכנס לתוך בית הקברות יטול ידיו.

ויש לציין, כי הביקור בבית הקברות שלא לצורך הוא דבר שאינו רצוי, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מייעץ למקורביו שלא לבקר כלל בבית הקברות. והיה מזכיר את דברי הגר"א מוילנא, שכל הצרות והעוונות באים מחמת ביקור בבית העלמין.

קברי הצדיקים
וכל זה בסתם בתי קברות, אבל מי שמבקר במקום שקבור בו צדיק, ואין שם קברות אחרים בסמוך אליו, כמו קבר רבי שמעון בר יוחאי וכדומה, אינו צריך ליטול את ידיו אחר כך. מפני שאין רוח רעה מצוייה שם. (ילקוט יוסף סימן ד עמוד תיב). 

ולסיכום: מי שביקר בבית הקברות, צריך ליטול אחר כך את ידיו, כפי שנוטלים ידיים בבוקר. וכן מי ששהה בבית שיש בו נפטר, או בתוך ארבע אמותיו של הנפטר, צריך ליטול ידיו. ולעתיד לבוא יקומו המתים לתחיה, ותתבטל טומאתם, יראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב טוב היתי בבית עלמין ושכחתי ליטול ידיים צריך לעשות משהו ג' אדר תשפ"א / 15 בפברואר 2021

יש ליטול ידיים מיד כשתוכל. תבורך,

ולגביי הכותל גם צריך נטילת ידיים? אני רואה שיש שם ברז ונטלה ואף פעם לא הבנתי למה. כ"ד שבט תש"פ / 19 בפברואר 2020

הכותל אינו קברי צדיקים. ויש שם מקום לנטילת ידיים כדי שמי שידיו לא נקיות יוכל ליטול את ידיו שם ואחר כך להתפלל כפי שיש נוהגים תמיד לפני התפלה.

לא ברור מה שהציע הרב עובדיה יוסף זצ"ל למקורביו שלא לבקר כלל בבתי קברות.זה אומר שלא להשתתף בהלוויות עד הסוף? לא לעלות ביום האזכרה? לא לעלות לפני ראש השנה או יום כפור? ו' אלול תשע"ט / 6 בספטמבר 2019

הכוונה היא שלא להרבות בהליכה בבית הקברות. אבל מה שנהגו ללכת באזכרה וכדומה, ימשיכו בזה. ורק חסידים מופלגים נמנעו אפילו ללכת באזכרה. ולהלויית קרובים בודאי שיש ללכת. מלבד הלויית אביו שעדיף שלא ללכת אחרי המיטה.

אני עובד כל השבוע בלילה, לפיכך אני הולך לישון בבוקר וקם בערב. האם בזמן שאני עושה נטילת ידיים של שחרית אני צריך לברך עם שם מלכות? או רק מי שישן בלילה מברך? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

רק מי שישן בלילה מברך בשם ומלכות על נטילת ידיים. אבל על שינה ביום אין לברך.

לפני כמה שנים כשקרוב משפחה נפטרה ועדיין הייתי בתחילת דרכי בתשובה, קראו לנו לבית החולים כדי לראות אותה בפעם האחרונה. ישבתי ליד מיטתה ונתתי לה נשיקה במצח, מתוך רצון להפרד ממנה. היום אני יודעת שעשיתי לא נכון. האם העובדה שנגעתי בה ולא נטלתי ידיים, השפיעה עלי באיזו צורה? והאם יש דרך לתקן זאת? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

אין כל משמעות לנגיעה בנפטר, והנגיעה בו לא השפיע בשום אופן, ואין שום צורך לחוש לכך.

האם כשיוצאים מבית הקברות לאחר ליווי הנפטר, ונוטלים ידיים ,האם צריך לנגב אותם או לא? והאם אותו דבר גם רק כשבאים לבית העלמין לאזכרת הנפטר? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

יש ליטול ידיים בכל פעם שיוצאים מבית העלמין, בין אם זה לשם הלויה או לשם ביקור. נוהגים שלא לנגב ידיים אחר הנטילה.

אולי ראוי לציין שהנטילה ללא ברכה. י"ד כסלו תשע"ד / 17 בנובמבר 2013

ההערה נכונה, ובודאי שהנטילה היא בלי ברכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה