הלכה ליום חמישי ה' טבת תשפ"ב 9 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

רבי אברהם בן סמדר

שה' יתברך יחזקהו ויאמצהו ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה

הוקדש על ידי

תלמידיו וחבריו

נטילת ידיים לאחר תספורת

שאלה: האם יש חיוב ליטול ידיים במים לאחר תספורת או לאחר גילוח הזקן?

תשובה: בדברי רבותינו מפורש מי הם הצריכים ליטול ידיהם במים. ומרן השלחן ערוך (סימן ד) כתב בתוך דבריו בזו הלשון: "אלו דברים הצריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו (כלומר, מגרד ומחטט בין שערות ראשו), ויש אומרים אף ההולך בין המתים". ובסעיף שלאחר מכן (סעיף יט), הוסיף מרן, שגם המגלח שיערותיו צריך ליטול ידיו. (ומקור הדברים בפסחים קיב.)

אין חילוק בין המספר למסתפר, ובין איש לאשה
ומכאן שמי שמספר את שערות ראשו, עליו ליטול ידיו לאחר מכן. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), בתשובה שנדפסה בספר ילקוט יוסף (סימן ד עמוד תו), שאין חילוק בזה בין המסתפר בעצמו, לבין מי שסיפרו אותו אחרים. שבכל אופן צריך ליטול ידיו לאחר מכן.

וכן פשוט שאין בזה חילוק בין איש לאשה, ששניהם צריכים ליטול ידיהם לאחר שסיפרו שערות ראשם. וכן לאחר שסיפרו את שערות ראשו של אדם אחר.

תספורת לילד קטן "חלאקה"
וכתבו גדולי הפוסקים בזמנינו (ראה בילקוט יוסף שם), שמי שסיפר שערות ראשו של ילד קטן, ולא נגע ממש בראשו, אלא רק בשערותיו, כפי שיש נוהגים שגוזרים מעט שיער כשהילד מגיע לגיל שלוש שנים, אין זה בכלל תספורת שחייב ליטול ידיו לאחריה.

המגלח שיער זקנו
המגלח שיער זקנו (באופן המותר על פי ההלכה), יש אומרים שאינו חייב ליטול את ידיו אחר כך. כי כוונת רבותינו "המגלח" היא רק לשערות הראש, שבהם שייך ענין רוח רעה, וגם ענין של נקיות הידיים לאחר תספורת, מה שאין כן בשיער הזקן. וכן היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. וכן הביאו בשמו בספר אור לציון (ח"ב סימן מד. וראה בילקוט יוסף עמוד תז, שכתב להקל בזה למי שרגיל תמיד לגלח זקנו).

ולסיכום: המסתפר צריך ליטול ידיו במים לכל הפחות פעם אחת. (עיין בהלכה ברורה ח"א עמ' צה). והמגלח זקנו, אינו צריך ליטול ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

על פי מ"ש, ספר המספר אחרים ומבקש לשמוע דברי תורה תוך כדי עבודתו, לכתחילה, לא יוכל לשמוע משום נדנוד רוח רעה השורה בין ידיו או שמא דינו כמתרחץ במקום שאין בו כסא, שפסק מרן זצ"ל, שיוכל לשמוע? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

יוכל לשמוע דברי תורה בלי שום חשש.

על פי מה שכתבתם, האם שספר מחויב לשטוף את ידיו לאחר שמספר מישהו?
כמו כן, האם יש הבחנה בין גברים ונשים לגבי ההלכה? ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

נכון מאד, גם המספר וגם המסופר צריכים ליטול ידיהם. אבל הספר אינו חייב ליטול ידיים בין כל אדם ואדם שהוא מספר. ונכון גם שאין בזה חילוק בין נשים לאנשים.

אם המסתפר אצל ספר חייב בנטילה, הן המספר והן המסתפר? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

נכון, הן הספר והן המסתפר צריכים נטילה.

 

האם מותר לעשות חלאקה לילד בחול המועד? והאם יש הבדל אם זה לגזור רק תלתל או תספורת מלאה? ז' תשרי תשע"ז / 9 באוקטובר 2016

בשלחן ערוך סימן תקלא סעיף ו כתב, קטן מותר לגלח במועד. וכתב הגאון רבינו יוסף מולכו בספר שלחן גבוה, שמותר להשהות את מצות התגלחת (חלאקה) שעושים לקטן עד למועד, כדי להגדיל בכל את השמחה. והביא שכן כתב בספר גן המלך סימן סב. והוסיף, שכן ראה שנוהגים בירושלים שגילחו את הילד בחול המועד סוכות בשמחות וגיל.

ותוכלו לערוך לו מסיבה, ולומר שם דברי תורה כדי שתהיה סעודת מצוה להודות לה', וה' יתברך יחתמכם לחיים טובים ולשלום ולרוב נחת דקדושה מהילד, זה הקטן גדול יהיה, ויעלה מעלה מעלה לגאון ולתפארת בעז"ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה