הלכה ליום שלישי ב' חשון תשפ"ד 17 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לישועה ושיחזור בשלום עבור החייל

אופיר בן בנימין וריטה יפת

הוקדש על ידי

הוריו

טעות בתפלות השבת

שאלה: מי שטעה בתפלת העמידה של ערבית של שבת, ובמקום להתחיל "אתה קדשת", התחיל לומר "אתה חונן", כמו שאומרים בתפלות של יום חול, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: כפי שידוע לכל מי שרגיל בתפלה, בכל יום ויום, אנו מתפללים בתפלת העמידה תשע עשרה ברכות, ומתחילים בברכת "מגן אברהם", ולאחריה ברכת "מחיה המתים", ולאחריה ברכת "אתה קדוש". ובימות החול ממשיכים בברכת "אתה חונן", ואילו בשבתות, פותחים בברכה השייכת לשבת, "אתה קדשת" (בערבית), או "ישמח משה" (בשחרית), או "אתה אחד" (במנחה).

התשובה שהשיב רבה בר אבוה
בגמרא במסכת ברכות (דף כא.), אמר רב נחמן, כשהייתי אצל רבה בר אבוה, ראיתי שבאו אצלו אנשים, ושאלוהו, כיצד עליהם לנהוג, במקרה שטעו והמשיכו את תפלת העמידה של שבת, בברכת "אתה חונן", כמנהגם בימות החול. שלכאורה נראה, שעליהם להפסיק מיד את הברכה, ולחזור לברכה ששייכת לשבת, כגון "אתה קדשת" וכדומה.

אולם רבה בר אבוה השיבם, שעליהם לסיים את אותה הברכה שהתחילו בה בטעות, ורק לאחר מכן עליהם לחזור לברכת "אתה קדשת". וטעם הדבר, משום שברכת "אתה חונן", וכן שאר הברכות שבתפלת ימות החול, שייך לברכם גם בשבת. ורק רבותינו פטרו אותנו מלברך ברכות אלה, מפני כבוד השבת, שלא רצו להטריח בתפלה ארוכה ובבקשות יותר מדאי. אבל מעיקר הדין, היה מן הראוי לברך את כל הברכות.

ולכן, מי שטעה והתחיל בברכת "אתה חונן", עליו לסיימה, "ברוך אתה ה' חונן הדעת", ולאחר מכן ימשיך בברכת "אתה קדשת. וכן בכל מקום ששם לב לטעותו, עליו לסיים את הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור לברכת "אתה קדשת" (בערבית, או לברכת "ישמח משה בשחרית, או "אתה אחד" במנחה).

הטועה בתפלת מוסף
אולם מי שטעה בתפלת מוסף של שבת, והתחיל בברכת אתה חונן, פסק מרן השלחן ערוך (סימן רסח), שאינו מסיים את אותה הברכה שעומד בה, אלא יחזור מיד , לתפלת השבת, לברכת "תכנת שבת", משום שברכות התפלה של חול, אינן שייכות לתפלת המוסף כלל. וכן פסק הרמב"ם, וכן דעת הרב רבינו יונה. ועוד.

ולסיכום: מי שטעה בתפלת שבת, והמשיך בברכת "אתה חונן", עליו לסיים את אותה הברכה שעומד בה, ואחר כך יחזור וימשיך בתפלת השבת, בברכת "אתה קדשת", או "ישמח משה", או "אתה אחד". ואם אירע לו כן בתפלת מוסף, עליו לחזור מיד לתפלת השבת, ואינו מסיים את הברכה שהתחיל בה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בסימן רסח כותב בסתם שגם במוסף גּוֹמֵר אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ שֶׁטָּעָה וּמַתְחִיל שֶׁל שַׁבָּת. ויש אומרים דִּבְמוּסָף פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה.
והכלל הוא שהלכה כסתם לא? אז שולחן ערוך פוסק לסיים הברכה ובגלל סב"ל אנחנו חוששים ליש אומרים?
תודה! א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

נכון מאד. כך כתבו מרן החיד"א במחזיק ברכה, והבן איש חי, ובחזון עובדיה שבת חלק ראשון. 

מה הדין בטעויות בתפילת חג, האם להמשיך בתפילת חול /או להמשיך בתפילת החג? ט"ו אייר תשע"ט / 20 במאי 2019

דין יום טוב שווה לדין שבת בענין זה. כמו שכתב המשנה ברורה בסימן רסח.

ואם רוצה לברך את כל ה-19 ברכות, בנוסף לברכת היום בתפילת השבת, (לא במוסף כמובן), האם רשאי? ח' כסלו תשע"ד / 11 בנובמבר 2013

לא רשאי לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה