הלכה ליום חמישי כ"ז חשון תשע"ד 31 באוקטובר 2013

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה, של רב רבנן, גאון הדור וקדושו, עטרת ראשינו

מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

דברי שבח על מרן זצ"ל ביום השבת

שאלה: בשבוע הבא יחול יום השלושים לפטירת מרן זצ"ל, ואנו רוצים לערוך בבית הכנסת שלנו הספד בהשתתפות המונים כבר ביום השבת הקרוב. האם הדבר מותר?
 
תשובה: כתב רבינו הרמב"ם (פי"א מהלכות אבל), שאסור להספיד ביום טוב. ואפילו תלמיד חכם, אסור להספיד. וכאן מבואר בפשיטות שאין לערוך הספד בשבת, אפילו לכבודו של תלמיד חכם.
 
אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים, כתב בזו הלשון: בעירנו איזמיר, נהגו לדרוש ביום טוב על תלמיד חכם בפניו. והביא שכן נהג למעשה אחד מגדולי חכמי העיר.
 
ובספר "מנחם אבלים" כתב, שכאשר נתבקש בישיבה של מעלה "אבי התעודה" הרב הגאון מורינו הרב רבי יום טוב בנבנשתי, ביום טוב שביעי של פסח, דרש עליו הרה"ג כמהר"ם הספד גדול.
 
ולכאורה מנהג זה עומד בניגוד לדברי הרמב"ם שהזכרנו, שאין לערוך הספד ביום טוב. אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זכרו לחיי העולם הבא, (הרינו כפרת משכבו), כתב בספרו (חזון עובדיה אבלות ח"א עמ' רצא), שיש להסביר, שדברי הרמב"ם אמורים דוקא על הספד ממש, בקול בכי, אבל דרוש (דרשה) שאין עיקר תכליתה הספד, אינה אסורה בשבת, כאשר מדובר בתלמיד חכם מרביץ תורה.
 
והביא שכן כתב בספר בינה לעתים, על מה שהנהיגו גדולי הדור הרבנים הגדולים, לדרוש בשבת ברבים ובמקהלות עם, על פטירת חכמי ישראל ראשי עם קודש, אף שהוא היום המעולה וראש לכל המועדים, ובלי ספק כמה מן השומעים יתעצבו ויצטערו, והוא כעין הספד, וכאילו הוא זלזול בקדושת השבת, ונראה שאין הדבר כן, כי אין התכלית המכוון בזה אלא לעורר לבקשת התיקון אל מעוותינו (לתקן את מה שנתעוות עם פטירת החכם), ולהשלים חסרון נפשינו ולהרהר בתשובה.
 
גם גאון עוזינו המהרימ"ט (רבי יוסף מטראני) כתב בדרשותיו, כי הן אמת שמחמת קדושת השבת אסור לבכות, אולם כשאנו באים לחקור למה נפטר החכם, על זה יצטערו אפילו בשבת, למען נחדל מעושק ידינו (כדי שנחזור בתשובה), ולתקן את אשר קלקלנו. והביא ראיה גדולה להתיר.
 
לכן למעשה, בשבת שתוך ימי האבל, מותר לאסוף את הקהל לבית הכנסת, ולדרוש ולעורר את העם לתורה ולמצוות ולחזור בתשובה, אף על פי שהשומעים באים לפעמים לידי בכי. ונראה שהוא הדין בשבת הקרובה, אף שאינה בתוך שבעת ימי האבל, מכל מקום יש להתיר לדבר ולעורר את הקהל לחזור בתשובה, ולהשלים את החסרון הגדול שנחסרנו עד כמה שניתן.
 
וה' יתברך יראה בעונינו, ישמע תפילותינו, ונזכה לגאולה השלימה, ליום שכולו שבת ומנוחה במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה