הלכה ליום שלישי כ"ה אייר תשפ"ג 16 במאי 2023

יציאה לדרך לפני שבת

שאלה: האם מותר לצאת לדרך לפני שבת, כשיודע שיאלץ אחר כך לחלל את השבת משום פיקוח נפש?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את האיסור להפליג בספינה (שלא לדבר מצוה) בתוך שלשה ימים הסמוכים לשבת. שרבותינו גזרו, שאסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת, משום "ביטול עונג שבת", שהדבר ידוע, שכל שלשת הימים הראשונים של ההפלגה, דבר מצוי הוא, שהנוסעים חשים בחילות וסחרחורות מחמת תנועת הספינה ומליחות המים. והנוסעים אינם יכולים לקיים מצות "עונג שבת" במצב כזה. לכן גזרו רבותינו שלא להפליג בספינה, אלא בימים שאינם סמוכים לשבת.

עד עתה ביארנו את הדין, כאשר אין חשש חילול שבת בהפלגה בספינה. וכל החשש הוא מצד ביטול עונג שבת.

כתב מרן השלחן ערוך (סימן רמח סעיף ד): "היוצאים בשיירה במדבר, והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת, כי מפני הסכנה לא יוכלו להתעכב במדבר לבדם, שלשה ימים קודם שבת, אסורים לצאת, וביום ראשון ובשני ובשלישי מותרים לצאת. והעולה לארץ ישראל, אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת, יוצא, שכיון שדבר מצוה הוא, יכול לצאת".

כלומר, אסור לאדם להכניס את עצמו למצב שיאלץ לחלל שבת על ידי יציאה לדרך. ולכן אסור לצאת למדבר קודם השבת. אבל אם יוצא בתחילת השבוע, בימים ראשון שני ושלישי, מותר. ואם יאלץ אחר כך לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. ואם יוצא לדבר מצוה, כגון שיוצא לארץ ישראל, רשאי לצאת אפילו סמוך לשבת. ואם אחר כך יאלץ לחלל שבת משום פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול. וישתדל להתנות עם השיירה, שלא יחללו שבת. ואם אחר כך הם יחללו שבת, ילך עמהם, מפני הסכנה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"א עמוד קכב).

ובהלכה הבאה נבאר, האם מותר לקובע טיפול רפואי, או ניתוח, בימים הסמוכים לשבת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה