הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ב 25 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת חנה ובנימין ז"ל

הוקדש על ידי

הנכד

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מפני שמלאכת סחיטה דומה במהותה למלאכת דש, דהיינו מלאכת הפרדת החטים מן הקש המעורב בהן, כן הסוחט פרי מפריד את המשקה מן הפרי, אבל פרי שאין דרך בני אדם לסחטו, ממילא אין המשקה היוצא ממנו נחשב "משקה" שיהיה איסור להפרידו מן הפרי, אלא נחשב אותו המשקה ל"מאכל", נמצא אם כן שהסוחט פרי זה מפריד מאכל ממאכל, שבודאי מותר לעשות כן בשבת.

ובמסכת שבת (דף קמה.) אמרו, שמותר לאדם לסחוט אשכול ענבים בשבת לתוך כלי שיש בו תבשיל, משום שהמשקה היוצא מן הענבים הופך מייד שוב למאכל, ולא אסרה התורה אלא הפיכת מאכל למשקה על ידי הפרדת המשקה מהמאכל, אבל אם מתחילה היה מאכל ומיד עם סחיטתו נשאר מאכל (דהיינו שנשאר במצב מוצק ואינו במצב נוזלי) מפני שנבלע ונספג בתבשיל, לא שייך בזה איסור סחיטה. שהרי כאמור שורש איסור סחיטה הוא משום מלאכת דש, שהיא מלאכת פירוק והפרדת חיטים מן הקש, אבל כאשר מפריד מאכל ממאכל הרי זה כמי שבוצע כיכר לחם, שבודאי לא שייך בזה איסור דש. ומובן שכל זה דווקא כאשר המאכל מרובה מהמשקה שנסחט עליו, והמשקה נבלע ומתערב בתוכו, אבל אם המשקה צף על המאכל ואינו מתערב בתוכו, הרי הדבר נחשב לפירוק משקה ממאכל ואסור לעשות כן בשבת כפי שביארנו.

ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה, אבל לסחוט תפוזים לתוך כוס שיש בה שתים או שלש כפיות סוכר, באופן שהמיץ מרובה על הסוכר וצף על גביו, בודאי שלא שייך בזה שום היתר, משום שכעת נמצא לפנינו משקה, והרי זה בכלל איסור סחיטה. וכן אם סוחט פרי לתוך כלי ריק, בכדי לשפוך אחר כך את המשקה הנסחט על גבי מאכל, גם כן אסור, שלא התירו אלא באופן שהמשקה הופך מייד עם הסחיטה למאכל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בסחיטת פירות בשבת אף כשהוא סוחטן על גבי מאכל, אלא על ידי שיסחטם בידו, אבל על ידי כלי יש לאסור, אפילו אם סוחט על גבי מאכל. ואם סוחט לתוך כלי ריק, כמובן שאסור אפילו בידו ללא כלי. (ובטעם הדבר שעל ידי כלי אסור בכל אופן, נאריך אם ירצה ה' בהזדמנות.)

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - עקרונות מלאכת דש ומפרק

אורך השיעור: 1:05:56         הורד     (45.20 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האים מותר לחתוך פירות בצורות יפות בשבת ג' כסלו תשפ"ג / 27 בנובמבר 2022

אין לעשות כן, שעושה כמו ציור בסכין, וכמו שכתב המשנה ברורה בסימן תק ס"ק יז, ואף על פי שביביע אומר ח"א או"ח סימן ל הביא כמה פוסקים שכתבו להקל בעושה רושם על ידי הסכין, זהו דוקא ביום טוב לצורך אוכל נפש שלא היה להם אופן אחר לסמן הבשר, וכמבואר בשער הציון שם. לכן למעשה נראה שיש להחמיר בזה. 

לגבי מיץ מלפפונים, ידע כבודו שהיום סוחטים אותם לשימוש. וראה בויקיפדיה שכתבו כך:
מיץ מלפפונים הוא הבסיס למאכלים כמו מרק מלפפונים ורטבים לסלטים, הוא משמש כרכיב עיקרי במשקאות וקוקטיילים רבים כגון בלאדי מרי. במיץ המלפפונים יש כמויות משמעותיות של אשלגן ויש בו ערך גבוה של ויטמין A... כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

תודה רבה. לא ידעתי כן.

ב"הלכה יומית" בנושא "סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות", מיום כ"ט טבת התשע"א כתוב: "ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה," ע"כ.
והוסבר שם שכיון שהמשקה נספג ונבלע במאכל מותר וכו'.
והנה בשיעור הוידאו של מרן שליט"א, המובא באתר "הלכה יומית", בנושא מלאכת דש, מיום ראשון כ"ו שבט תשע"ב בדקה 4:10 מזכיר מרן שליט"א בדבריו את המקרה הנ"ל בדיוק, דהיינו סחיטת תפוז על גבי בננה לתינוק ואומר במפורש: "אסור".
 
מה התשובה לסתירה ומהי ההלכה למעשה לדעת מה יעשה ישראל בעניין הנ"ל? כ"ח שבט תשע"ב / 21 בפברואר 2012

אם הבננה מרובה, והמיץ מועט, שכולו נבלע בבננה, אין איסור בדבר. אבל אם הבננה מועטת, והמיץ שנסחט ניגר סביב לבננה, אסור לסוחטו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה