"דרשו ה' בהמצאו"
אמרו רבותינו (במסכת ראש השנה דף יח.), כי דברי הפסוק "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב" מוסבים על ימים אלה, שבין ראש השנה ליום הכפורים, שבהם התפלות מקובלות ביותר לפני ה' יתברך, שכביכול הוא מצוי וקרוב יותר לבריותיו. וכתב הרקאנטי (בראשית כב), שבודאי לולי הימים הללו, היתה הדרך לקבלת התפלות רחוקה ביותר, כי כמעט תמיד ימצאו המקטרגים והמשטינים הנבראים מהחטאים את תפילותיו של האדם, והם מונעים מהתפלות להתקבל ברצון לפני ה' יתברך. מה שאין כן בימים אלה, שהתפלות מגיעות ביתר שאת לפני ה' יתברך, והם מקובלות ביותר, הרי שבזכות הימים הללו, זוכה אדם שתפלותיו מתקבלות יותר לפני ה'. ולכן צריך לקבל את גודל האחריות בכל תפלה ותפלה מתפלות הימים הנוראים, שלא תלך חלילה לאיבוד, שהרי טובתה מרובה.
המלך הקדוש
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל "האל הקדוש" ו"מלך אוהב צדקה ומשפט", חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". והיינו שבחתימת ברכות אלו בתפילת העמידה, צריך לסיים המלך הקדוש והמלך המשפט. והסביר רש"י, המלך הקדוש, לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. כלומר, הנהגת ה' בימים הללו, היא ביתר שאת בהנהגה של מלכות, שהוא שופט את העולם, ולכן גם בתפלה עלינו להזכירו בתואר זה "המלך הקדוש".
והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל מקרה, יש להניח שמן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, ואמר "האל הקדוש", ולכן חוזר לראש התפילה.
ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם לב לכך שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש", יצא ידי חובה, ואינו חוזר לראש התפילה.
וכן הדין לעניין אמירת "המלך המשפט", שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא ידי חובה.
אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה, אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר. ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" לאחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".
ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה".
זכרנו לחיים
בכל עשרת ימי תשובה, נוהגים להוסיף בתפילת העמידה "זכרנו לחיים", ו"מי כמוך", "וכתוב לחיים טובים", "ובספר חיים ברכה ושלום" וכפי שמודפס בסידורים, ואם שכח להוסיף "זכרנו לחיים" ונזכר בברכת "שומע תפילה", רשאי לומר שם "זכרנו לחיים" קודם שיאמר "כי אתה שומע" וכו'. משום שבברכת שומע תפילה רשאי לבקש צרכיו, ו"זכרנו לחיים" גם כן נחשב לצרכי האדם, אבל "מי כמוך אב הרחמן" אינו רשאי להוסיף שם, לפי שאין זה אלא שבח להשם יתברך ולא בקשה.
