הלכה ליום רביעי כ"ה סיון תש"פ 17 ביוני 2020

מלאכת קוצר בשבת – להריח בשמים המחוברים לאדמה

מלאכת קוצר שהיתה במשכן 
במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שנאסרו ישראל לעשותן ביום השבת, היא מלאכת "קוצר". כי כל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיו עושים במלאכת הקמת המשכן, ובהקמת המשכן הוצרכו לעסוק במלאכת הקצירה, משום שהיו צריכים לצבוע את יריעות המשכן בצבעים שונים המופקים מן הצומח, כפי שציותה התורה, ולפיכך הקוצר בשבת חייב משום איסור עשיית מלאכה בשבת.

מהי מלאכת קוצר? 
בכלל מלאכת קוצר שאסור לעשותה בשבת, נמצא הקוצר תבואה, כגון חיטים ושעורים, והבוצר ענבים, והמוסק זיתים, והגודר תמרים, והאורה תאנים, או הקוצר כל דבר שגידולו מן הארץ. אבל ענף התלוש מן הארץ ונמצאים בו פירות, מותר לקטוף אותם ממנו בשבת, משום שאינו מחובר לקרקע, ולכן בודאי שמותר לקטוף ענבים מן האשכול שלהם בשבת, כיוון שהאשכול תלוש ואינו מחובר לקרקע.

להריח דבר המחובר לקרקע 
אמרו בגמרא במסכת סוכה (דף לז:), אמר רבה, הדס במחובר - מותר להריח בו, אתרוג במחובר - אסור להריח בו, מאי טעמא? הדס דלהריח קאי, אי שרית ליה לא אתי למגזייה, אתרוג דלאכילה קאי, אי שרית ליה אתי למגזייה. (כלומר, הדס, או כל מיני בשמים, אף שהם מחוברים לקרקע ואינם תלושים, מותר להריח מהם בשבת, אבל אתרוג או כל פרי אחר שיש לו גם ריח, והוא מחובר לקרקע, אסור להריח ממנו בשבת. ומה הטעם? הדס, כיוון שאינו מיועד לאכילה אלא להרחה בלבד, אין לחוש שאם יבא להריח ממנו יתלוש אותו מן הקרקע, אבל אתרוג שעומד לאכילה, יש לחוש שכשיבוא להריח ממנו, ירצה לאכלו ויטעה ויתלוש אותו ביום השבת).
לפיכך אין להריח בשבת מאילנות פרי שיש להם ריח, אבל מעצים שאין בהם פירות אלא נותנים ריח טוב, מותר להריח מהם בשבת. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר מריח מההדס בשבת, יכול גם לגעת בו ביד בכדי להריח ממנו, ואין בכך איסור משום מוקצה, אבל יזהר מאד שלא יבוא לתלוש ממנו אפילו מעט.

ובפרט יש להזהר בזה כשמריח מיני בשמים, שהדרך היא לחכך אותם זה בזה קודם שמריחים בהם, כדי לעורר את ריחם, כגון מיני הדסים ורוזמרין וכדומה, שעל ידי החיכוך, יכול בנקל לבוא לידי תלישת הבשמים בשבת, והדבר נוגע לאיסור תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב חזק וברוך ויישר כח.
לגבי מה שהרב אומר וכותב בסוף בדיבור המתחיל "ובפרט יש להזהר בזה כשמריח"
האם הרב מתכוון כשזה עדיין בקרקע או גם כזה תלוש כיוון שאז לא הבנתי אם הדין של תולש מן התלוש כבר לא שייך כאן ולמה....כמו שכבר מותר לתלוש מן הנענע שבשקית.
או שיש כאן דין אחר בחיכוך שאני לא יודע עליו.
תודה מראש הרב. ח' אלול תש"פ / 28 באוגוסט 2020

מדובר כאשר הבשמים עדיין מחוברים לקרקע. שאז יש להזהר שלא לחכך אותם כדי שלא יעבור על מלאכת קוצר. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה