הלכה ליום שני ל' סיון תשפ"ג 19 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שולמית (שולה) דידי בת פורטונה ז"ל

שהיום 30 יום לפטירתה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנותיה וחתניה

שכח לומר יעלה ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת - דין "תפלת התשלומין"
ועתה לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא, שעליו להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה, עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין למי ששכח יעלה ויבוא
וכן הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך בשעה אחת עשרה וחצי), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח "יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית, הרי ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת "מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה ששכחה יעלה ויבוא
אשה ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי הדינים הללו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה