הלכה ליום שלישי ט"ז חשון תשפ"א 3 בנובמבר 2020

ברוך משנה הבריות

בברייתא במסכת ברכות (נח:) שנינו, הרואה פיל וקוף וקיפוף, אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות.

מי הם החיות הללו?
והפיל והקוף, הם בעלי חיים שידועים גם בזמנינו. ומהו הקיפוף? בתוספות במסכת חולין (סג.) כתבו שיש שלשה מיני קיפוף, ואלו הם: הינשוף, הכוס (שהוא דורס לילה קטן שנקרא בארץ ישראל כוס חורבות), וכן התנשמת (אשר אף היא מין דורס לילה כמעט לבן, ואף היא נמצאת בארץ ישראל). והם אותם שאמרו עליהם בפרק המפלת (נדה דף כג.), שעינהם הולכות לפניהם כאדם. וידוע שכך טבעם של העופות הנקראים בזמנינו ינשוף, תנשמת וכוס חורבות, שעיניהם פונות קדימה, בשונה מהעופות הפועלים בשעות היום.

מדוע דוקא עליהם יש לברך?
והטעם שתקנו רבותינו ברכה זו דוקא על בעלי חיים אלו, הוא משום שיש בהתנהגותם שינוי מיוחד משאר בעלי החיים הרגילים. וטעם זה נכון גם לגבי העופות שהזכרנו, שיש לומר שיש בהם שינוי גדול בכך שמבטם דומה למבט בני אדם. והפיל והקוף, צריך לומר שמכיון שהתנהגותם מיוחדת ומראיהם שונה משאר בעלי החיים, תקנו עליהם ברכה זו.

אך עדיין יש להקשות, שכידוע מצויים בעולם עוד מינים רבים של בעלי חיים שיש בהם שינויים מפליגים, ואף על פי כן לא תקנו עליהם רבותינו שום ברכה.

ובספר מלאכת שלמה (להגאון רבי שלמה עדני) על המשניות (כלאים פ"ח מ"ו) כתב: הפיל והקוף, מין חיה, ומברך עליהם ברוך משנה הבריות. שמעתי מפי החכם החסיד המקובל רבי משולם זצ"ל, שלכאורה קשה, מה השינוי בהם? והרי כל בעלי החיים משונה צורתם זו מזו. ותירץ על פי הגמרא (סנהדרין קט.) שבדור הפלגה, נפרע מהם הקדוש ברוך הוא, והפך חלק מן האנשים לקופים ופילים, ולכן הקוף דומה במקצת לאדם, וכן הפיל מבין קצת לשון בני אדם, ולכן מברכין עליהם "ברוך משנה הבריות".

ביקור בגן החיות
ולעצם ההסתכלות בבעלי חיים אלה בגני חיות, יש מי שכתב לאסור בזה מכל מיני טעמים, אך לעניין הלכה, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי מותר ללכת לגן החיות לראות בנפלאות ה' יתברך, ולברך ברכות אלו על ראיית אותם בעלי חיים. ובספר לקט יושר (לתלמיד התרומת הדשן) כתב, שאמר מהרא"י (בעל תרומת הדשן) שלא ראה ארי מימיו, ולכן הלך לראות שני אריות שהובאו שם. גם מרן הרב חיד"א במדבר קדמות (מע' ב') כתב, ואני הצעיר ראיתי במגדל העיר לונדריס (Tower Bridge) חיות משונות ומבהילות ותקיפות מאד, כמעט יותר מן האריות, וקשורות בכבלי ברזל, ושם ראיתי גם כן נשר יפה מאד, ואמרו עליו שהיה בן מאה שנה, ועוד ראיתי שם כמה מיני חיות מאמריקה.

ובספרו מעגל טוב (שהוא יומנו האישי של החיד"א שנדפס אחר פטירתו) כתב, ובהיותי בלונדריס, הוליכוני למגדל ששם כל מיני חיות, אריות ונמרים ונשר בן מאה שנה, וגם ראיתי שם דמות כל מלכי אנגליא צלם דמות תבניתם מברזל, ורוכבים על סוסי ברזל, להפליא, שכל רואיהם למראה עיניו ישפוט כאילו יש בהם רוח חיים. וראיתי כתר מלכות ואבני נזר מתנוצצים במלא זיו ומפיקים נוגה. עד כאן.

גם הגאון ממונקאטש כתב, ובהיותי בברלין, ביקרתי בגן המלך, וראיתי שם קופים ופילים וכל מיני חיות ונחשים ותנינים למיניהם נפלא מאד. מה רבו מעשיך ה'. ובירכתי הברכה על הקופים, וכיונתי לצאת ידי חובה גם על הפילים, אף שהם בחדר אחר בתוך הגן. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הזדמן פעם אחת בצרפת לגן החיות, ובירך "ברוך משנה הבריות".

אמנם דנו הפוסקים, לגבי ברכת "משנה הבריות", האם יש לברך אותה רק פעם אחת בכל ימי חייו, או שאפשר לברכה בכל פעם כשרואה פיל וקוף (כשחלפו שלושים יום מהפעם האחרונה שראה אותם). ולמעשה כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, (בשו"ת הראש"ל, וכ"כ הלכה ברורה סימן רכה), שאין לברך אלא פעם אחת בחיים ברכה זו. ולאחר מכן כשיראה פיל וקוף, לא יברך אלא בהרהור הלב בלבד. מפני שיש ספק בדבר.

לכן לסיכום: הרואה פיל וקוף, יברך עליהם בשם ומלכות "ברוך משנה הבריות", ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בחיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום מה ההבדל בין הברכה הזו שמברכים פעם אחת לבין ברכת שככה לו בעולמו שמברכים עוד פעם אם רואים בריה נאה יותר שוב? כ"א חשון תשפ"א / 8 בנובמבר 2020

ברכת שככה לו בעולמו היא תלויה בהתפעלות של כל אדם ואדם ממה שרואה. ויתכן ששני בני אדם יראו בריאה נאה, והאחד יברך והשני לא יברך, כי לא יתפעל ממראה עיניו. ולכן גם זה שבירך, אם יראה בעתיד בריאה נאה יותר ושוב תתעורר התפעלותו, יוכל לברך שנית.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה