הדפס הדפס הרב מסדר הקידושין – כשרות העדים שאלה: האם יש חשיבות לקחת דוקא רב רציני לסידור חופה וקידושין? אני כבר נשוי, ורציתי לדעת אם יכולה להיות בעיה בקידושין שלי? תשובה: אמרו רבותינו במסכת קידושין (דף ו.), כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין, לא יהיה לו עסק עמהם. כלומר, מי שאינו בקי בפרטי ההלכות השייכות לסידור קדושין, אסור לו לסדר קידושין. וכן מי שאינו בקי בסידור גיטין, אסור לו לסדר גיטין. הטעם שיש להזהר מאד בענין הקידושין והגיטיןוטעם הדבר, משום שענין החופה והקידושין והגירושין הוא חמור עד למאד. שהרי האשה אסורה לבעלה עד שישא אותה כדין. וכן האשה אסורה לכל העולם עד שתתגרש כדין. ואם הרב שסידר את הקידושין או את הגט לא נהג כראוי באחד הפרטים, נמצא שהאשה אסורה לבעלה, וכל ימיהם הם חיים באיסור. או גרוע מכך, יתכן שהאשה תחשוב שהיא גרושה, ובאמת היא עדיין אשת איש. לכן אסור לסדר גט, אלא בבית דין מוסמך. וכן לגבי סידור הקידושין, אין לקחת אלא רב ידוע, שהוא ירא ה' בתכלית, ובקי בתורה, שלא תצא תקלה מתחת ידו. מעשה ברב רפורמי שביקש אישור ממרן שליט"אומעשה היה, ש"רב" רפורמי אחד, בא לפני מרן שליט"א (כשהיה מרן רב ראשי לישראל), ואמר למרן, מדוע אתה עושה הפליות? למה אינך מאשר לי לסדר קדושין? לכולם אתה מרשה ורק לרפורמים אינך מרשה? אמר לו מרן שליט"א, אני איני עושה הפליות, אלא שאיני יכול לתת רשות לסידור קידושין, אלא למי שבא להבחן בפני על הלכות חופה וקדושין. לכן אכתוב לך על נייר אילו סימנים בשלחן ערוך עליך ללמוד, לך תלמד אותם, אחר כך תבוא להבחן ותקבל ממני אישור לסדר קידושין. מובן שאותו רב רפורמי, הלך לביתו, וכשראה כמה הלכות עליו ללמוד לצורך בחינתו, לא שב עוד להטריד את מרן משלוותו... שהעדים יראו את הקידושיןובפרט נפוץ מאד המכשול, בענין העדים שמעידים על הקידושין. שמי שאינו בקי בהלכה, סבור שהעדים צריכים לעמוד תחת החופה, ואינו יודע כי חובה שהעדים יראו בעיניהם את מעשה הקדושין. ולעתים מזומנות הצלם צועק על העד שיזוז, כי הוא מפריע לו לצלם, ועל ידי כך העד לא ראה את מעשה הקדושין. וכן רבה המכשלה, שלוקחים בטעות עדים קרובי משפחה, באופן שפוסל את הקידושין. וכן סיפר מרן רבינו שליט"א, שכמה פעמים אירע לו שבעצמו סידר קידושין לזוגות, יום לאחר נישואיהם, ועשה כן בצנעה, כדי שלא לעורר בושה. ובחמלת ה' עליהם, עלה בדעתם לשאול על הקידושין, יום למחרת. אבל ישנם רבים שלא שואלים, וחיים כל ימיהם באיסור חס ושלום. עדים שאינם שומרי דתוכן יש להזהר מאד שיהיו העדים כשרים לעדות, לא רק מצד קורבת משפחה, אלא גם מצד צדקתם. שכן, אם העדים אינם שומרי תורה ומצוות, אז אין עדותם כשרה. וכאשר מסדרים גט בבית הדין, מזמינים עדים מיוחדים, שידועים לבית הדין שהם יראי שמים בתכלית. ולפני סידור הגט, אומר להם אב בית דין, בואו נעשה תשובה, שמא יש בנו עבירה. ועושים וידוי, פן חטאו ושכחו. לכבד את נשיא המדינה כ"עד"ויש אנשים שאינם יודעי תורה, וטועים, ומזמינים עדים פסולים להעיד על הקדושין. מכיון שברצונם לכבד את המכובדים בעדות. ומעשה היה במרן שרבינו שליט"א, שהוזמן לסדר קידושין אצל אנשים מפורסמים, והיה נוכח שם נשיא המדינה דאז, שתמך בחילולי שבת, מאחר ולא היתה לו השכלה תורנית, (ולא נענה למשלחת רבני ישראל, שפנו אליו בענין זה, ובהם הרב יצחק נסים, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ז'ולטי, ומרן רבינו שליט"א, בענין זה). החתן הודיע למרן שליט"א, כי ברצונו להזמין את הנשיא להיות עד. אמר לו מרן שליט"א, הוא לא יהיה עד, ואני אבחר לי את העדים, שיהיו כשרים. ניסו ללחוץ מעט את מרן שליט"א, שיסכים למנות את הנשיא כעד, אמר להם מרן שליט"א, אם אינכם שומעים לי, תיקחו לכם רב אחר שיסדר לכם חופה וקידושין. אמרו לו, לא תכעס עלינו, אמר להם, אני איני כועס, חובה על פי הדין, שיהיו העדים כשרים. ובחר לו מרן שליט"א עד כשר, ומרן בעצמו היה העד השני, וכך סידר חופה וקידושין כדת וכהלכה.
ומה אם ידוע לנו, כי אחד העדים שלנו, דאז לפני 25 שנה, לא שמר תורה ומצוות ונפטר כבר ז"ל? כ"ד אב תשע"ג / 31 ביולי 2013 אם אחד העדים היה עד פסול, עליכם לפנות לרב מוסמך, שיסדר לכם קידושין מחדש. ועל ידי זה תשרה ביניכם השכינה הקדושה, ותזכו לרוב טובה,
"זכר למחצית השקל" התשפ"ו מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי...... לקריאת ההלכה
שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר...... לקריאת ההלכה
ימי ספירת העומר ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי...... לקריאת ההלכה
תפלת שחרית מוקדמת רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ...... לקריאת ההלכה
חג הפסח התשפ"ו ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד...... לקריאת ההלכה
קריאת המגילה – הברכה לנשים כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל...... לקריאת ההלכה
ימי הפורים – משלוח מנות ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז...... לקריאת ההלכה
ברכת האילנות – תשפ"ו היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,...... לקריאת ההלכה
