הלכה ליום שני ט"ז תמוז תשפ"ד 22 ביולי 2024

תיפח רוחם של מחשבי קיצים

בגמרא במסכת סנהדרין, אמר רבי שמואל בר נחמני, "תיפח רוחם של מחשבי קיצים". כלומר, אותם העושים חישובים שונים כדי לדעת מתי יבוא משיח צדקינו, תיפח רוחם.

הסיבה שאין לחשב את הקץ
וטעם הדבר שאסור לחשב את הקץ, כי כאשר מגיע אדם, ומחשב את הקץ (לפי הקץ שנכתב ברמז בספר דניאל), הרי שהוא גורם בכך ליאוש אצל המון העם, שחושבים, הנה לא יגיע משיח בשנים הקרובות.

וכבר ידוע כמה סבלו ישראל לפני למעלה משלוש מאות שנה, כאשר הופיע משיח השקר שבתי צבי, ועשה נסים ונפלאות, ורבים מאד האמינו בו כי הוא משיחם של ישראל. ומאחר והיו המון העם בטוחים כי הנה מתגלה עליהם משיח בן דוד, מיהרו להרבות בתשובה ובמעשים טובים, והיו מתענים לכפר על עוונותיהם, כי הנה מיד, מגיעים ימי שילום, בהם השם יתברך ישלם לצדיקים שכר טוב, ולרשעים כפרי מעלליהם. לכן כולם מיהרו להתחזק מאד בעבודת הבורא. ולאחר מכן, כאשר נתגלה קלונו של שבתי צבי, כי אינו משיח, ומחמת פחד המלכות המיר דתו לדת האיסלאם, נשברו לבותיהם, ומאד נעצבה רוחם, בראותם כי רחק מהם מנחם משיב נפשם.

ולאחר מכן בארצות אשכנז רבה ההפיכה, כי גם אחרי שבתי צבי קמו לו ממשיכים, תלמידים המחכימים את רבם במעשים אשר לא יעשון, ובעטיים נחשדו כמה גדולי עולם כאילו חס ושלום הם שייכים לכת שבתי צבי, והיו מבזים גדולי עולם בפרהסיא בשגגה, כי חשדו אותם במה שאין בהם. ולכן פחת מאד כבוד התורה באשכנז, עד שנמצא מקום לתנועת ההשכלה להשכין את דעותיה עם עניני אפיקרוסות וכפירה בקרב העם כולו. ומהם יצאו כמה חורבנות לישראל.

ומכאן נלמד כמה חמור ענין המשיחיות הלזו, וחישוב הקיצין, שתוצאות המעשים הללו אין להם חקר, ושומר נפשו ירחק מהם.

המלבי"ם חישב את הקץ
והנה הגאון מלבי"ם, חישב את הקץ בספרו, וכאשר נשאל על כך מדברי רבי שמואל בר נחמני, השיב, כי אין איסור בחישוב הקץ, אלא כאשר הקץ רחוק, כמו בזמן חז"ל, שמתוך כך שיחשבו את הקץ, היו האנשים מתייאשים מפני אורך הזמן, אבל עתה, שאנו בעזרת ה' קרובים לביאת משיח צדקינו, מותר לחשב את הקץ, ואין בכך איסור. והביא את כל זה מרן רבינו זצ"ל בדרשותיו.

אולם יש להתנהג עם הדברים בשום שכל, ולא בכל יום מחדש לצאת בגילויים חדשים על קרבת ביאת המשיח, שאדרבא, מתוך כך הציבור מאבד את האמון בדברים אלה, ויש בכך הפסד גדול. אבל יש לנו לצפות מאד לגאולה הקרובה, שתהיה במהרה בימינו, ותלויים הדברים במעשינו, שאם יתרבו הרבה הרבה בעלי תשובה בישראל, והכוונה היא, בין לבעלי תשובה ממש, מאותם שלא שמרו מצוות קודם לכן, ובין מאותם הנקראים דתיים או חרדים, שגם הם צריכים לעשות תשובה כל אחד באופן פרטי, אזי ימהר ה' יתברך לגאול אותנו. ותלויים הדברים גם במדת צערינו על חורבן בית המקדש, ועל גלותינו הרוחנית והגשמית, שבעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ונתמעטו השקדנים בתורה, ופוסקי ההלכות, ודאי עלינו להרבות בזעקה לאל עליון, שימהר לגאול אותנו, בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן.

המשיח בכותל המערבי
ומעשה היה לפני כעשרים ושלוש שנה, שסיפר מרן זצ"ל בשני מקומות, שראה בחלומו את משיח בן דוד בכותל המערבי. ושאל את המשיח, מתי יבוא כבודו לגאול את ישראל? השיב לו המשיח, ברוך ה' יש הרבה בעלי תשובה, ואם יוסיפו עוד אנשים לשוב בתשובה לפני ה', עוד מעט, וכבר אוכל לבוא לגאול את ישראל. ולא רחוק הדבר.

לכן יש להשפיע גם על אחרים, לשוב בתשובה שלימה לפני ה', אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לאביו שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאולכם בנוגע להתנסחויות כגון "בעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"
לכאורה טענות כאלה אינן מדרכי הספרדים אלא שייכות יותר לחוגים הקיצוניים ביותר, שכופרים בטובה שה' גומלנו בכל יום, ורואים רק את חצי הכוס הריקה.
בוודאי שיש על מה להתפלל, אבל האמנם "אין לנו יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"?
לענ"ד המצב בימינו בהרבה יותר טוב ממה שהיה בדורות הקודמים. הן מבחינת ביטחון,
הן מבחינת מספר לומדי התורה, הן מבחינת תוחלת החיים, וכו'. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

הבטוי אין לך יום וכו', מקורו בגמרא במסכת סוטה (דף מט.): אמר רבא, מיום שחרב בית המקדש בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו. וכן הובאו דברי הגמרא בהקשר לחיינו עתה במדינת היהודים, בשו"ת יביע אומר ח"ו (חלק אורח סימן מא). לכן אף שאנו רואים היטב את חצי הכוס המלאה, כמו שכתב ביביע אומר שם, וחלילה לנו להיות כפויי טובה, על הטובות שעשה ה' לנו, עם התקבצותינו בארצינו, וחיינו השקטים באופן יחסי לדורות הקודמים, עדיין רבות התלאות מבחינה גשמית, ובפרט מבחינה רוחנית, שהגם שיש בזמנינו הרבה מאד לומדי תורה, ברוך ה', עדיין ערך לימוד התורה וקיום המצוות נמוך לאין שיעור ממה שיה ברוב הדורות הקודמים, ואולי גם בכולן. ומצב הצניעות בכי רע, וכן שנאת חינם, והקנאה והתאוה והכבוד. ולפי התפחתות הענינים, וההתדרדרות המוסרית בכל העולם, לא נוכל לעמוד במצב זה, לולי ה' ישלח לנו את משיח צדקינו. ואי אפשר להאריך עוד.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה