הלכה ליום רביעי כ"ו אדר תשפ"ד 6 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר איז׳ה בת יקוט ז"ל

תהיה נשמתה בגן עדן העליון

הוקדש על ידי

רויטל טובול מגן

מחיצה בשמחת נשואין

שאלה: במשפחתינו יש זוג מאורס. וכעת נתגלעה מריבה גדולה במשפחה, כי צד הכלה מתעקשים לעשות "מחיצה" באולם השמחות. ואילו צד החתן אומרים שאין כל צורך במחיצה בחתונה. עם מי הדין?

תשובה: ראשית כל, הדבר ברור כשמש, שבשעה שרוקדים בחתונה, ויש שם נשים שרוקדות, חובה גמורה לשים מחיצה באולם, שתפריד בין ריקודי האנשים לריקודי הנשים. מאחר וריקודי נשים לעיני האנשים הוא איסור גמור ללא צל של ספק.

ועתה נדון לגבי שעת הסעודה בחתונה, האם יש חיוב לשים שם מחיצה, כמו שנוהגים החרדים לדבר ה'. או שאין בדבר חיוב מן הדין?

דברי בעל ספר חסידים
והנה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים כתב, לגבי ברכת "שהשמחה במעונו" שמברכים בשעת הנשואים, שאם מקום הנשואין כולו פתוח, והאנשים והנשים רואים זה את זה, אין לברך שם "שהשמחה במעונו", לפי שאין שמחה להקדוש ברוך הוא במקום שיש הרהורי עבירה.

דברי בעל הלבוש
אולם לעומתו רבינו מרדכי יפה בעל הלבוש (בסוף או"ח מנהגים אות לו) כתב, שאין נזהרין בזה עכשיו, וטעם הדבר, משום שעכשיו הנשים מורגלות הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר, אף על פי שבדורות הקודמים, ובמקומות מסויימים, היה חיוב מן הדין להפריד בין האנשים לנשים בשעת הנשואין, מכל מקום במקומות ובזמנים שאין הדבר מעורר יצר הרע, לפי שמורגלים בכך, אין בזה איסור מן הדין, ואפשר לברך שם "שהשמחה במעונו".

דברי מרן זצ"ל 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ששי או"ח סימן יג) הביא את דברי בעל ספר חסידים, ואת דברי הלבוש, והביא סיוע לדבריו.

ולהלכה הורה, שבודאי שיש לעשות מחיצה בשמחות הנשואין, כי הוא גדר גדול בפני היצר הרע, (ובמקום הנשואין, חשוב מאד שיעשה הכל על טהרת הקודש, כי יש לדבר השפעה על עתידם של הזוג הצעיר, שיזכו לבנות את ביתם על אדני התורה, והשכינה תהא שורה ביניהם), אולם במקום שהדבר מביא למחלוקת גדולה בין הצדדים, וכגון בנדון השאלה שלנו, אין לעורר מחלוקת גדולה על הדבר, וכדאי הוא הגאון בעל הלבושים לסמוך עליו בשעת הדחק כזו, שלא לעשות מחיצה במקום שלא נהגו (בפרט בחוץ לארץ שבכמה מקומות לא נהגו בזה, והדבר מעורר מחלוקת).

וכמה פעמים מעשים שהיו, שבאו לפני מרן זצ"ל, בשאלה כזו ממש, שצד החתן או צד הכלה מתנגדים למחיצה. ומרן זצ"ל הטריח עצמו, להשפיע בדברי כיבושין על הצדדים, שיבואו לידי הסכמה בענין המחיצה, שתעמוד לשם ולתפארת. ורק במקום שלא מתקבלים הדברים, יש לוותר על המחיצה בשעת הסעודה, למען השלום.

וכאמור, כל זה לענין שעת הסעודה, אבל במקום שרוקדות שם הנשים, חובה גמורה לשים מחיצה בשעת הריקודים, גדר מזה וגדר מזה, על טהרת הקודש. ירבו שמחות בישראל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה