שאלה: במשפחתינו יש זוג מאורס. וכעת נתגלעה מריבה גדולה במשפחה, כי צד הכלה מתעקשים לעשות "מחיצה" באולם השמחות. ואילו צד החתן אומרים שאין כל צורך במחיצה בחתונה. עם מי הדין?
תשובה: ראשית כל, הדבר ברור כשמש, שבשעה שרוקדים בחתונה, ויש שם נשים שרוקדות, חובה גמורה לשים מחיצה באולם, שתפריד בין ריקודי האנשים לריקודי הנשים. מאחר וריקודי נשים לעיני האנשים הוא איסור גמור ללא צל של ספק.
ועתה נדון לגבי שעת הסעודה בחתונה, האם יש חיוב לשים שם מחיצה, כמו שנוהגים החרדים לדבר ה'. או שאין בדבר חיוב מן הדין?
דברי בעל ספר חסידים
והנה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים כתב, לגבי ברכת "שהשמחה במעונו" שמברכים בשעת הנשואים, שאם מקום הנשואין כולו פתוח, והאנשים והנשים רואים זה את זה, אין לברך שם "שהשמחה במעונו", לפי שאין שמחה להקדוש ברוך הוא במקום שיש הרהורי עבירה.
דברי בעל הלבוש
אולם לעומתו רבינו מרדכי יפה בעל הלבוש (בסוף או"ח מנהגים אות לו) כתב, שאין נזהרין בזה עכשיו, וטעם הדבר, משום שעכשיו הנשים מורגלות הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר, אף על פי שבדורות הקודמים, ובמקומות מסויימים, היה חיוב מן הדין להפריד בין האנשים לנשים בשעת הנשואין, מכל מקום במקומות ובזמנים שאין הדבר מעורר יצר הרע, לפי שמורגלים בכך, אין בזה איסור מן הדין, ואפשר לברך שם "שהשמחה במעונו".
דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ששי או"ח סימן יג) הביא את דברי בעל ספר חסידים, ואת דברי הלבוש, והביא סיוע לדבריו.
ולהלכה הורה, שבודאי שיש לעשות מחיצה בשמחות הנשואין, כי הוא גדר גדול בפני היצר הרע, (ובמקום הנשואין, חשוב מאד שיעשה הכל על טהרת הקודש, כי יש לדבר השפעה על עתידם של הזוג הצעיר, שיזכו לבנות את ביתם על אדני התורה, והשכינה תהא שורה ביניהם), אולם במקום שהדבר מביא למחלוקת גדולה בין הצדדים, וכגון בנדון השאלה שלנו, אין לעורר מחלוקת גדולה על הדבר, וכדאי הוא הגאון בעל הלבושים לסמוך עליו בשעת הדחק כזו, שלא לעשות מחיצה במקום שלא נהגו (בפרט בחוץ לארץ שבכמה מקומות לא נהגו בזה, והדבר מעורר מחלוקת).
וכמה פעמים מעשים שהיו, שבאו לפני מרן זצ"ל, בשאלה כזו ממש, שצד החתן או צד הכלה מתנגדים למחיצה. ומרן זצ"ל הטריח עצמו, להשפיע בדברי כיבושין על הצדדים, שיבואו לידי הסכמה בענין המחיצה, שתעמוד לשם ולתפארת. ורק במקום שלא מתקבלים הדברים, יש לוותר על המחיצה בשעת הסעודה, למען השלום.
וכאמור, כל זה לענין שעת הסעודה, אבל במקום שרוקדות שם הנשים, חובה גמורה לשים מחיצה בשעת הריקודים, גדר מזה וגדר מזה, על טהרת הקודש. ירבו שמחות בישראל.
